Encore un simulateur FPV ? Oui, mais celui-là donne vraiment envie d'essayer. ShramkoGSFPV est l'œuvre d'Andrii Shramko, un développeur polonais, et il coche plusieurs cases d'un coup : il est gratuit, il fonctionne directement dans le navigateur (Chrome de préférence), il est open source et il s'appuie sur des décors en Gaussian Splatting, une technique de modélisation 3D qui permet d'afficher des environnements complexes de façon fluide.
Les terrains de jeu viennent de SuperSplat (
https://superspl.at), où des passionnés partagent leurs scans 3D — il y en a plus de 1 300. On passe d'un environnement à l'autre avec la touche N, et on peut même y déposer son propre scan. Le revers de la médaille : ces modèles sont parfois incomplets et n'ont souvent pas de notion de murs. Si la scène paraît trop étroite ou trop vaste, il suffit de mettre en pause et d'ajuster sa taille.
Côté pilotage, on se retrouve aux commandes d'un nano racer façon BetaFPV (plusieurs modèles de la marque sont proposés, même si l'auteur précise n'avoir aucun lien avec elle). Les réglages sont étonnamment complets : radio EdgeTX branchée en USB, mode 1 ou mode 2, tous les sticks et boutons configurables, vol en Acro ou en modes stabilisés, FOV et inclinaison de la caméra, physique du drone, PID et rates façon Betaflight. Sur certaines scènes (avec l'accord de leurs auteurs), on peut même enregistrer ses vols.
Les premiers retours sont bons : ça tourne de manière fluide sur un Mac Mini M2 comme sur un PC un peu vieillissant. L'interface n'est pas encore traduite en français, mais pour un outil gratuit et sans téléchargement, c'est une belle façon de s'entraîner entre deux sessions sur le terrain. À tester ici :
https://gsfpv.flyreelstudio.eu/en/
Source : Helicomicro
刷到那些第一视角穿楼钻桥的视频时，我就知道自己迟早要入坑FPV穿越机。这玩意儿和普通航拍无人机完全不是一个东西：航拍机追求「拍得稳」，穿越机追求「飞得爽」，没有GPS悬停和避障这些「保姆功能」，换来的是更猛的机动性和更刺激的视角。2025年它成了全运会项目，2026年又进世界运动会，热度是真的起来了。
但新手的第一个坑就是选机。我的建议是别一上来就买贵的。预算不到一千五，BetaFPV Cetus Pro（约¥658起）是完成度很高的入门套装，飞机、遥控器、眼镜全配齐，圈圈机结构撞了只会弹开，室内练手很安全。它还有个三段式难度递进：N模式定高、F模式增稳、M模式全手动，正好帮你从「自动挡」过渡到「手动挡」。
预算充足又不想折腾焊接调参的话，大疆Avata 2是到手飞的天花板，O4数字图传延迟24ms、画质1080p，体感操控五分钟就能上手。想体验DIY又怕焊枪的，可以看看SpeedyBee Bee25那种模块化套件，像拼乐高一样组装。
图传这事得先想清楚：新手直接上数字图传，别让模拟图传那200ms延迟和480p画质毁了你的第一印象——那不是FPV的真实水平，是设备拖了后腿。电池也要多备几块，穿越机普遍只能飞4–8分钟。
最后一句实在话：下单前先去买个模拟器练上十来个小时，确认自己能接受全手动操控的学习曲线，再决定掏钱。我当初就是先模拟器后真机，少走了不少弯路。
来源：IT168
Oscar Liang עדכן את רשימות הרכיבים הזולות שלו לרחפן FPV בגודל 5 אינץ', והכותרת קצת עצובה: לפני שנתיים בנייה של בערך 100 דולר עוד הייתה ריאלית, אבל השנה הרשימה המלאה הזולה ביותר שהוא מצליח להרכיב עולה בערך 170 דולר.
הבנייה הזו ב-170 דולר (שלדה, בקר טיסה F405 עם ESC של 60A, מנועי 2207 של 1950KV, משדר וידאו 800 עם מצלמה, מקלט ELRS כללי של 2.4GHz, סוללת 6S LiPo ומדחפים) נבחרה אך ורק לפי המחיר. הוא מודה בגלוי שאין לצפות לאותה איכות, אמינות ועקביות כמו אצל מותגים מבוססים.
למי שחשוב לו הביצועים יותר, הוא מציג בנייה של 250 דולר: שלדת Source One, מערך Taker F405, מנועי Axisflying, משדר וידאו SpeedyBee TX800, מצלמת Foxeer Razer Micro ומקלט Bayck ELRS, בסך כ-256 דולר. היא מבוססת על וידאו אנלוגי כדי לחסוך בעלויות, אבל השלדה והאלקטרוניקה משאירות מקום למערכת דיגיטלית בהמשך. הוא גם מציע תוספות זולות שנחוצות כדי להתחיל לטוס: שלט RadioMaster Pocket, משקפי VR04 ומטען SkyRC B6Neo.
החלק השימושי ביותר לדעתי הוא סעיף ה-Build vs. Buy. אם אתם לא בטוחים בהלחמה, רחפן מוכן לטיסה עשוי להיות זול יותר מבנייה עצמית: הוא מצביע על GEPRC Vapor X5 Analog במחיר 236.99 דולר, שנמוך מרשימת הרכיבים של 250 דולר. בנייה עצמית מלמדת הרבה, אבל טוב לראות הערה ישרה שזו לא תמיד הדרך הזולה יותר.
המחירים משתנים לפי שערי חליפין ומבצעים, והוא מזכיר שכדאי להציץ בעסקאות של AliExpress אם אפשר לחכות שבועיים-שלושה למשלוח.
מקור: Oscar Liang
אוסקר ליאנג פרסם לאחרונה רשימה מהנה של מגמות FPV שמעולם לא הפכו למיינסטרים, וקריאתה הייתה כמו טיול בהיסטוריה של התחביב. הנקודה שלו היא שהיעלמות לא אומרת שהרעיון היה רע. לפעמים הטכנולוגיה פשוט הלכה לכיוון אחר, או שפתרון זול יותר ניצח.
קחו למשל את מעמדי המנועים המשופעים, בסביבות 2014 ו-2015. טריזים מתחת למנועים הטו אותם קדימה, כך שהקוואד לא היה צריך להטות את החרטום כל כך במהירות גבוהה, מה שיכול היה גם להפחית גרר. המסגרות נעשו קלות יותר, והטייסים התרגלו לזוויות מצלמה תלולות, ולכן החומרה הנוספת כבר לא הייתה שווה את המאמץ. לוחות PDB תחתונים מותאמים למסגרות כמו ZMR250 הפכו את ההרכבה לנקייה מאוד, אבל הם התאימו רק למספר קטן של מסגרות, ובקרי הטיסה המודרניים ובקרי ה-ESC מסוג 4-in-1 כבר משלבים רוב זה בתוכם.
מנועים עם הרכבה רכה היו נושא גדול בסביבות 2017, כשרעש הג'ירו היה דאגה ממשית. הם הוסיפו משקל וברגים רופפים, ומה שבאמת סיים את הטרנד הייתה העובדה שיצרני בקרי הטיסה התחילו להרכיב את הג'ירו או את כל הלוח בצורה רכה, וגם הסינון ב-Betaflight השתפר מאוד. מרווחי הניילון נועדו לפעול כפתילי בטיחות מכאניים בהתרסקות, אבל לפעמים נשברו כבר בהתהפכויות קלות, ולכן המתכת ניצחה.
המועדף עליי מהרשימה הוא Chickadee Polystack מ-2016, בקר טיסה מודולרי, ניתן לערימה ופתוח, שבו מוסיפים רק את המודולים שצריך, כמעט כמו לגו. הוא הפסיד כי מודולים עולים כסף ומקום, בעוד שבקרי טיסה רגילים המשיכו להוסיף OSD, BEC, זיכרון קופסה שחורה ועוד יציאות UART על לוח זול אחד. הרשימה כוללת גם מצלמות FPV סטריאוסקופיות תלת-ממדיות, זרועות שמוטות בסרוו, ערימות של 16x16 מ״מ ופרופלרים בעלי 4 עד 6 להבים בקוודים של 5 אינץ'.
מבחינתי, הרעיון של בקר טיסה מודולרי הוא המעניין ביותר לחזור אליו, גם אם הכלכלה מעולם לא הסתדרה.
מקור: Oscar Liang
כל מי שטס ב-FPV יודע שהשאלה היא לא אם תתרסק, אלא מתי. לכן מצאתי ששווה לקרוא מדריך הרכבה בהולנדית של Zelpio, שפורסם בסוף יוני 2026. המדריך עוסק בבניית רחפן קוואד חלופי ויציב שיכול לספוג נחיתות קשות.
רשימת החלקים היא כזו. השלדה היא IT'S FPV ERA, עם רווחים מוטמעים, כיסוי שמשמש גם כמתקן למצלמה וגם כמגן פגיעות, וחלק זרועות עם נעילה מרכזית. המנועים הם T-HOBBY 2306.5 1750KV, שפותחו יחד עם IT'S FPV ומיועדים ל-6S. בקר הטיסה הוא KISS FC Ultra, ו-Voltara ESC מוצע כשותף תואם להפעלה ללא שינויים. לווידאו משתמשים ב-DJI O4 Pro, ולקישור במקלט TBS Crossfire עם משדר TBS Tango 2. לפי המדריך, לחיווט החשמל ב-6S מספיק כבל 14 AWG.
סדר ההרכבה נראה לי הגיוני. קודם מתקינים את המנועים, עם Loctite על הברגים כנגד רטט. אחר כך מתקינים מוקדם את משדר הווידאו ומושכים את כבל המצלמה לפני שמניחים את הערימה. הערימה נבנית מלמטה למעלה: ה-ESC, אחר כך מגני רטט רכים, ולבסוף בקר הטיסה, כך שהרטט לא יגיע לג'ירו. בזמן הלחמה מכסים את הרפידות בבדיל ואם צריך מחממים אותן מראש. למקלט ולזמזם יש מקור חשמל נפרד, שעוזר למצוא רחפן שאבד.
אחר כך מגיעה ההגדרה: התקנת הקושחה העדכנית דרך KISS GUI בדפדפן, שימוש בהגדרות המוכנות המומלצות כנקודת פתיחה, וכוונון של הקצבים והמתגים לפי הטעם האישי. יש להפעיל Launch Mode ו-Turtle Mode, ולפני ההמראה לבדוק את כיווני הסיבוב של המנועים בכרטיסייה Data Output. מנוע שמסתובב בכיוון הלא נכון אפשר להפוך בעזרת ESC Flasher.
לשם שלמות: בדף יש קישורי שותפים ל-Amazon, וטענות הביצועים אינן נתמכות בנתוני בדיקה. עם זאת, כרשימת חלקים וכסדר הרכבה זו נקודת התחלה טובה בעיניי.
נתקלתי בחדשות טובות מעולם מירוצי ה-FPV. השלב השני של אליפות הרחפנים TEKNOFEST 2026 נערך ב-5 וב-6 בספטמבר על מסלול האתלטיקה בבאטמן. התחרות מאורגנת על ידי משרד התעשייה והטכנולוגיה וקרן T3, והביצוע נמצא בידי STM.
המספרים מרשימים. השנה הגישו 847 קבוצות מועמדות, ו-24 טייסים שסיימו את התהליך ומגיעים מתשע מחוזות זכו בזכות להתחרות בשלב השני. כל טייס טס לבדו עם רחפן מירוץ FPV, והשיפוט מבוסס על זמן, מהירות, זריזות והצלחה בעבירת מכשולים.
התוכנית נמשכת יומיים. ביום הראשון יש תדריך לטייסים והדרכת בטיחות, ואחריהם סבבי דירוג וקבוצות דירוג מוקדמות; סבבי הדירוג הערביים קובעים מי יגיע לגמר ביום השני. ביום השני ממשיכות הדירוגים, ואז באים סבבי הגמר, והאירוע נחתם בטקס פרסים. שלושת הטייסים המובילים זוכים ב-40,000, 30,000 ו-20,000 לירות טורקיות בהתאמה.
מה שמעניין אותי במיוחד הם הכללים הטכניים, שהם הפניה טובה לכל מי שחושב לבנות קוואד מירוץ. קוטר המסגרת חייב להיות בין 180 ל-250 מ"מ, הסוללה לכל היותר 6S (22.2 וולט), והמסגרת חייבת להיות מסיבי פחמן. הוידאו אנלוגי בלבד, ומערכות HD אסורות. כדי למנוע הפרעות, תדרי ה-VTX מוקצים על ידי המארגן, ועוצמת הפלט של ה-VTX מוגבלת ל-25 מיליוואט. את ה-ESC, בקר הטיסה, המנועים, המדחפים והמקלטים מכינים הטייסים בעצמם, והשופטים בודקים את הרחפנים לבטיחות ולהתאמה טכנית.
טייסים שמשיגים מקום בכל שלב של האליפות זוכים בזכות להשתתף ב-World Drone Cup הבינלאומית. מעודד לראות שמירוצי FPV בטורקיה מקבלים מבנה כל כך מסודר, ואני מקווה שההתעניינות הזאת תמשוך טייסים חדשים גם בצד החובבני.
מקור: DHA
Oscar Liang פרסם מדריך בנייה לטוטפיק אנלוגי קטן מסוג 1S בגודל 3 אינץ', והוא מדבר אליי במיוחד כטייס פארק. הוא אומר שבניות 1S בגודל 3 אינץ' הפכו בשנים האחרונות לאחת המועדפות עליו, בין השאר משום שתקנות הרחפנים מחמירות יותר ויותר. הם בדרך כלל שוקלים פחות מ-50 גרם, שקטים מאוד, ולא צריכים הרבה מקום כדי לטוס.
הגרסה שלו שוקלת רק 49 גרם כולל הסוללה ובכל זאת מגיעה ליותר מחמש דקות טיסה. למערך 1S אין כוח עצום, אבל הוא מוצא שהביצועים מכובדים לגודל, והרעש הנמוך מאפשר לטוס במקומות רבים בלי להפריע לשכנים.
מה שמקצר את הבנייה הוא שהכול פלאג-אנד-פליי, בלי הלחמות או הגדרות מסובכות. הוא פשוט לקח את האלקטרוניקה של BetaFPV Air65 או Air75 Tiny Whoop, במיוחד בקר הטיסה Matrix 5-in-1, מצלמת ה-FPV והכיפה, והרכיב אותם על מסגרת Crux3 בגודל 3 אינץ'. הערכה עם המסגרת, מנועי Happymodel 1202.5 11500KV ופרופלרי Gemfan 3018-2 הגיעה מ-AliExpress, והוא מפרט את החלקים בנפרד למקרה שהערכה לא זמינה. מעבר לזה צריך ארבעה ברגי M2 ואומי ניילון לכיפה, גומייה לאחיזת הסוללה וחתיכה קטנה של קצף.
טיפ שאהבתי: הוא לעיתים קרובות מהדק רק את שני ברגי המנוע האלכסוניים במקום כל הארבעה. זה מספיק מאובטח וחוסך קצת משקל, והגומייה משמשת גם כמחזיקה לחוטי המנועים.
למי שגר בעיר ורוצה דרך רגועה להיכנס ל-FPV, הפרויקט הזה נראה נגיש מאוד.
מקור: Oscar Liang
אם אי פעם הרכבתם בקר טיסה הפוך או מסובב, ואז נאבקתם עם הסטיות של רול, פיץ' ויאו, החדשה הזאת מיועדת לכם. לפי Oscar Liang, הגרסה האחרונה של Betaflight Configurator (2026.6) כוללת אשף יישור FC שמחשב אוטומטית את הכיוון הנכון של הלוח.
למה זה חשוב: לרוב בקרי ה-FC יש חץ מודפס שמראה מה Betaflight רואה כקדימה. לפעמים אי אפשר להרכיב אותם כך. אולי צריך נגישות נוחה ליציאת ה-USB או לחריץ כרטיס ה-SD, הלוח הפוך, או שהוא מונח בזווית של 45 מעלות, מצב שנפוץ בקוואדים זעירים ובמכשירי Tiny Whoop. יישור שגוי יכול לגרום לכך שהקוואד לא יוכל להמריא, יתהפך מיד אחרי הארמינג, או ינתר למעלה ברגע שנוגעים במצערת.
האשף נמצא בקונפיגורטור שרץ בדפדפן, תחת Sensors, בשם auto-detect board alignment. ייתכן שתצטרכו לכייל קודם את הוויסות. אחרי שלוחצים על Start, מניחים את הקוואד ישר עם המצלמה פונה ממכם, מטים את האף כלפי מטה ומחזירים לאופק, מטים לצד ומיישרים שוב, ולבסוף מסובבים סביב ציר היאו. Betaflight מודד את תגובת הוויסות, מחשב את היישור, ואתם לוחצים על Apply.
ההערה במאמר שאני הכי אוהב היא לוודא את התוצאה לפני שמרכיבים מדחפים. בעמוד Setup הזיזו את הקוואד האמיתי והסתכלו על המודל התלת-ממדי. אם הוא זז לכיוון הלא נכון, אל תטיסו; הריצו שוב את האשף.
תכונה קטנה, אבל היא מסירה שלב מבלבל למתחילים, וגם בונים מנוסים חוסכים כמה דקות.
מקור: Oscar Liang
ב-Habr פורסם ניתוח מפורט של משדר הווידאו הדיגיטלי BETAFPV P1 Air Unit. הכותב מסביר שבשוק מערכות הווידאו של FPV היו פעם מעט יצרנים דיגיטליים, כאלה שאפשר לספור על כף יד אחת: DJI, Walksnail, HDZero ו-Siyi. כעת גם BETAFPV, HGLRC ואחרים השיקו מערכות משלהם, וחובבים שמו לב מהר שכולן משתמשות באותם לוחות עם שבבי Artosyn.
בתוך ה-P1 Air Unit יושב SoC מסוג Artosyn AR9311 שמריץ Linux 4.9 ו-BusyBox, ואילו קישור הרדיו מנוהל על ידי שבב AR8030 נפרד שרץ על FreeRTOS. הכותב איתר UART עם קונסולת root, והסיסמה נמצאה בסופו של דבר מבין כמה אפשרויות שנגזרו מההקשר. זה בדיוק המקרה שבו נראה שהיצרן לא ציפה שמישהו יסתכל פנימה.
החלק המעניין ביותר מגיע אחר כך. החלפה של זרם המקודד כולו לא עבדה: המשקפיים מפענחים אותו, אבל לא בצורה יציבה. לכן הכותב השתמש ב-LD_PRELOAD כדי ליירט את הפונקציה ששולחת פריימים למקודד H.265 החומרתי, והחליף את הפיקסלים בכניסה שלו. כך המשקפיים מציגים תמונה זרה כאילו הגיעה ממצלמה המקורית. פרט מעניין: המקודד דוחס כל פריים של 1080p בשני פסים בלתי תלויים (1920×560 ו-1920×552), ככל הנראה כדי לשמור על השהיה נמוכה.
לדעתי מאמרים כאלה שימושיים גם למי שפשוט טסים: הם מסבירים איך בנויות המערכות הדיגיטליות החדשות והזולות, ולמה קל כל כך לחקור אותן. מי שמתעניין בהנדסה הפוכה כדאי לו לקרוא את כל הטקסט.
מקור: Habr
לפני ההשקה הרשמית, שDJI קבעה ל-26 במרץ 2026, PickDrones אסף את מה שדלף על Avata 360, ומצאתי את הסקירה מעניינת למי שעוקב אחר עולם ה-FPV. חשוב לציין שכשהטקסט נכתב ב-4 במרץ, DJI לא אישרה דבר מכל זה.
המטרה היא שזה יהיה רחפן ה-FPV הראשון של החברה עם מצלמת 360°, בהמשך לקו DJI FPV וAvata. הדליפות הצביעו על וידאו פנורמי ב-8K/60fps עם HDR, ואולי גם מצב מצלמה יחידה שבו החיישן הראשי יפעל כמצלמה רגילה. המשקל צפוי להיות מעט גבוה יותר מזה של Avata 2, שמשקלה 377 גרם.
דובר גם על שידור O4, על עיצוב cinewhoop עם הגנה כדורית מלאה סביב הפרופלרים, ועל ארבעה עד שישה חיישני מכשולים קדמיים. המחירים המשוערים בסין היו 2,988 יואן עבור הרחפן והסוללה בלבד, 3,988 עם שלט RC 2, ו-5,688 לחבילת Fly More. דובר גם על חבילה עם משקפי DJI Goggles N3 בסביבות 1,200 דולר. המתחרה העיקרי נחשב ל-Insta360 Antigravity A1 במחיר של כ-1,599 דולר, וה-Avata 360 אמורה לעלות פחות ממחצית ממנו.
לגבי ברזיל, הכותב העריך את הדגם הבסיסי בין 4,000 ל-5,500 ריאל. הוא גם מזכיר שמעל 250 גרם נדרשים רישום ב-ANAC וביטוח, ושטיסת FPV דורשת קו ראייה ישיר או צופה.
באופן אישי, אני שמח שקטגוריית ה-cinewhoop מקבלת אפשרות זולה כזו. אבל מכיוון שחלק גדול מהטקסט מבוסס על דליפות, כדאי לבדוק את המפרט הסופי באתר DJI לפני שמחליטים לקנות.
מקור: PickDrones
דרך Dronewatch נתקלתי בסימולטור FPV שאני רוצה לשתף. ShramkoGSFPV חינמי, פועל ישירות בדפדפן, ומגיע מהמפתח הפולני אנדריי שרמקו. מה שמיוחד בו הוא שאתם לא טסים בסביבת סימולציה שנבנתה במיוחד, אלא בסריקות תלת־ממדיות של מקומות אמיתיים, כמו בניינים ורחובות. הפרויקט עדיין בשלב האלפא.
הסריקות נוצרות בשיטת Gaussian Splatting, טכניקה שבה סביבה מורכבת ממספר עצום של "ספלטים" תלת־ממדיים קטנים במקום מרשת פוליגונים רגילה. הסצנות מגיעות מ-SuperSplat, הפלטפורמה של PlayCanvas. לדברי היוצר, בתחילת אוקטובר היו זמינות יותר מ-1,300 סריקות ציבוריות לטעינה. ב-Liftoff או ב-VelociDrone טסים בסביבות שנבנו עבור הסימולטור, ולכן הגישה כאן שונה.
מודל הטיסה הוא רחפן ארבע־מדחפים מדומה באמת, ובברירת מחדל זה cinewhoop בגודל 2.2 אינץ' בסגנון BetaFPV Pavo20 Pro, ועוד חמש הגדרות מוכנות, בהן Meteor65 Pro ו-Air65. אפשר להשתמש בקצבי Betaflight, Actual, KISS ו-Raceflight, ואפילו לייבא קובץ diff של Betaflight כדי שהקצבים והגדרות ה-PID שלכם יועברו. שלט EdgeTX מתחבר ב-USB דרך WebHID, אבל התמיכה הזאת עדיין בבדיקה.
לסריקה אין מראש התנגשויות. הסימולטור פותר זאת באמצעות מודל מבוסס וקסלים שפועל כקירות בלתי נראים, ואפשר להסיר מנתוני ההתנגשות חלקים צפים או "קירות רפאים", או לכבות לגמרי את ההתנגשויות. אפשר גם לייבא סריקה משלכם, למשל מהרחפן, מהסמארטפון או ממצלמת 360 מעלות.
אני אוהב במיוחד את הרעיון לסרוק מקום מראש ולתרגל את מסלול הטיסה בבית. נראה לי שזה מאוד שימושי לטייסי cinewhoop. צריך דפדפן עם תמיכה ב-WebGPU, כרגע בעיקר Chrome או Edge. הקוד פתוח ב-GitHub תחת רישיון MIT.
מקור: Dronewatch
קראתי את החדשות על כך שיוקי יאמאמוטו, תלמיד תיכון בן 15 וטייס מרוצי דרונים מסוג FPV, זכה בקטגוריית Pro במחזור השישי של JAPAN DRONE LEAGUE (JDL) 2025. התחרות נערכה ב-21 בספטמבר 2025 במתחם Sky Ground בעיר קאטו שבמחוז היוגו. מדובר בחדשות מסתיו 2025, אבל ההישג של טייס צעיר כל כך הרשים אותי, ולכן אני משתף.
יותר מ-50 אנשים השתתפו. יאמאמוטו העפיל במקום הראשון במוקדמות, עבר לחצי הגמר וניצח את יריביו במירוץ הגמר. המקום השני הלך לריקוטו נאקאזאווה והשלישי לטאקאהירו קודאקה. זו הייתה התואר הראשון שלו לאחר חמש שנים ב-JDL, והוא אמר: "סוף סוף הגעתי לפסגה".
זמן קצר לפני כן, בין ה-12 ל-14 בספטמבר, יאמאמוטו התחרה גם באליפות MultiGP האירופית 2025 באייכטאל שבגרמניה. באירוע הזה, בו השתתפו 86 טייסים מ-18 מדינות, הוא העפיל למקום השביעי, עלה ל-A-Main (16 המובילים) וסיים במקום ה-15. את הנסיעה מימנו באמצעות מימון המונים: כ-1.03 מיליון ין שנאספו מ-111 אנשים. ב-2024 הוא ייצג את יפן באליפות העולם של FAI בהאנגג'ואו שבסין, והקבוצה סיימה במקום השלישי בעולם.
מרוצי דרונים FPV נקראים לא פעם "פורמולה 1 של השמיים": הטייסים טסים כשהם צופים בתמונה ממצלמת הדרון דרך משקפיים, ומגיעים למעל 200 קמ״ש על מסלולים תלת-ממדיים. העובדה שמשתתפים מגיל העשרה ועד מעל גיל שבעים גם היא חלק מהקסם. אני מקווה שהסצנה המקומית תמשיך לצמוח.
מקור: DRONE.jp
