Pixelblog 62: ציור רקעי נוף עם 16 צבעים או פחות
Pixelblog 62 עוסק ברקעי נוף וטוען נקודה שאני מסכים איתה: רקעים לא צריכים לעמוד בתחתית סדר העדיפויות של ההפקה. הם קובעים את האווירה ומושכים את השחקן אל העולם, אבל הם חייבים גם לשרת את המשחקיות. בפלטפורמות ובשוטרי shmup לפעמים צריך להחליש אותם כדי שהספרייטים ייקראו היטב, ואילו במשחקי תפקידים מבוססי תורות הם יכולים להיות עשירים ומרתקים.
בשיעור הזה ריימונד שליטר מתמקד בסצנות קרב של JRPG דמיוני מבוסס תורות, בהשראת Dragon Quest ו-Phantasy Star 4, עם מקום בתחתית לגיבורים הנראים מאחור. האתגר שהוא מציב הוא ליצור תחושת עומק משכנעת עם 16 צבעים או פחות.
הוא בוחר קנבס של 192x144. יחס הגובה-רוחב הוא 4:3, הוא נכנס ברזולוציות הנפוצות של קונסולות 8 ו-16 ביט, והוא מתחלק יפה אם בהמשך רוצים גלילת פרלקס מדויקת לפיקסל. התהליך מתחיל בפסים אופקיים בצבע אחיד שמגדירים את האופק, ואחר כך הקרקע והשמים מתחלקים לפסים נוספים. הנקודה המרכזית שלו היא שהעומק בא בעיקר מבחירת הצבעים, בהתאם לפרספקטיבה האטמוספרית: המישור הקרוב ביותר הוא הרווי ביותר ובעל הניגודיות החזקה ביותר, וכל מישור שנסוג מאבד רוויה, מתבהר ומזיז את הגוון לכיוון צבע השמים. מתחת לשמים כחולים וצלולים, העשב הקרוב ביותר הוא החם ביותר, והמישורים הרחוקים נסחפים אל הכחול.
אחרי מישורי הצבע הוא מוסיף שתי שכבות הרים, תוך שימוש חוזר בצבעים מפסי השמים, ורק אחר כך נכנס לפרטים. העשב עשוי מהרבה קווים אנכיים קצרים ברוחב פיקסל אחד, והמפתח הוא עקביות בקיבוץ ובקנה המידה. הוא מציג כל שלב כתמונה נפרדת כדי שאפשר יהיה לעקוב בקצב שלכם. קריאה מועילה אם הפלטות שלכם נראות שטוחות.
מקור: SLYNYRD
בשיעור הזה ריימונד שליטר מתמקד בסצנות קרב של JRPG דמיוני מבוסס תורות, בהשראת Dragon Quest ו-Phantasy Star 4, עם מקום בתחתית לגיבורים הנראים מאחור. האתגר שהוא מציב הוא ליצור תחושת עומק משכנעת עם 16 צבעים או פחות.
הוא בוחר קנבס של 192x144. יחס הגובה-רוחב הוא 4:3, הוא נכנס ברזולוציות הנפוצות של קונסולות 8 ו-16 ביט, והוא מתחלק יפה אם בהמשך רוצים גלילת פרלקס מדויקת לפיקסל. התהליך מתחיל בפסים אופקיים בצבע אחיד שמגדירים את האופק, ואחר כך הקרקע והשמים מתחלקים לפסים נוספים. הנקודה המרכזית שלו היא שהעומק בא בעיקר מבחירת הצבעים, בהתאם לפרספקטיבה האטמוספרית: המישור הקרוב ביותר הוא הרווי ביותר ובעל הניגודיות החזקה ביותר, וכל מישור שנסוג מאבד רוויה, מתבהר ומזיז את הגוון לכיוון צבע השמים. מתחת לשמים כחולים וצלולים, העשב הקרוב ביותר הוא החם ביותר, והמישורים הרחוקים נסחפים אל הכחול.
אחרי מישורי הצבע הוא מוסיף שתי שכבות הרים, תוך שימוש חוזר בצבעים מפסי השמים, ורק אחר כך נכנס לפרטים. העשב עשוי מהרבה קווים אנכיים קצרים ברוחב פיקסל אחד, והמפתח הוא עקביות בקיבוץ ובקנה המידה. הוא מציג כל שלב כתמונה נפרדת כדי שאפשר יהיה לעקוב בקצב שלכם. קריאה מועילה אם הפלטות שלכם נראות שטוחות.
מקור: SLYNYRD
תגובות 0
הניחו את התגובה הראשונה, בכל שפה.
התחברו כדי להגיב