האם לטמפרטורת התסיסה של לאגר באמת יש חשיבות? שנים-עשר מבחני טעימה, שלוש תוצאות מובהקות

תמיד חזרתי על הכלל שלאגרים חייבים להתסיס בקור, ולכן סיכום של ניסויי הטמפרטורה בתסיסת לאגר של Brülosophy משך את תשומת ליבי. הכותב Marshall Schott אוסף שנים-עשר מתוך ה-exBEERiments שלהם, שכל אחד מהם נערך כמבחן משולש: הטועמים מקבלים שלוש דגימות, שתיים זהות ואחת שונה, ועליהם לזהות את השונה. תוצאה נחשבת מובהקת רק אם p נמוך מ-0.05, והוא זהיר לציין שתוצאה לא מובהקת אינה מוכיחה שלטמפרטורה אין השפעה, אלא רק שהפאנל הזה לא הצליח להבחין בין הבירות באופן אמין.

מתוך שנים-עשר, רק שלוש יצאו מובהקות. באחד השתמשו ב-SafLager W-34/70 בטמפרטורה חמה מאוד של 82°F (27°C) מול 60°F (16°C), והטועם היחיד שהבחין בהבדל הזכיר גופרית. באחר השתמשו ב-WLP940 Mexican Lager, ואחד-עשר טועמים העדיפו את הגרסה הקרה ואף אחד לא בחר בחמה. בשלישי השתמשו ב-Imperial L17 Harvest, והטועמים שניחשו נכון לא הסכימו בכלל מה השונה. כמה מבשלים ערכו גם מבחנים חצי-עיוורים משלהם והיו בטוחים בהבדל, אך הפאנלים העיוורים לא תמכו בכך. אפילו 19 השופטים של BJCP במבחן הראשון מצאו את הדגימה השונה רק שבע פעמים.

מה שמצאתי מעניין הוא הדפוס בשמרים. הזנים שמאחורי בירות בסגנון Pilsner Urquell לא היו מובהקים אף פעם, ואילו בשלוש התוצאות המובהקות היו מעורבים זנים מסוג Frohberg. המסקנה של הכותב היא שהשמרים עשויים להיות עמידים יותר ממה שרבים מאיתנו חושבים, ושפער של 20°F (10°C) קטן יותר בפועל ממה שנשמע.

אני קורא את זה באופן אישי כהיתר להירגע קצת, לא כסיבה לזרוק את מד החום. אם אינכם יכולים לשמור על חדר לאגר ב-50°F, התוצאות מרמזות שבירה שהותססה בנקיון בטמפרטורה חמה יותר עדיין שתיה נעימה מאוד, ותזכורת טובה לבדוק דברים על הבירה שלכם במקום לסמוך בעיניים עצומות על המסורת.

מקור: Brülosophy