喝茶喝了这么多年,我一直把「茶艺」和「茶道」混着用,直到最近读了一篇讲两者区别的文章,才真正分清楚。原来这一字之差,差的是形与神,也差出了两种完全不同的喝茶境界。
文章里讲得很清楚:茶艺重在「艺」,是看得见、学得会的技艺。从温杯烫盏到悬壶高冲,从盖碗三才到品茗闻香,每一步都能通过系统训练掌握,追求的是审美上的享受。茶道则重在「道」,是借茶修心的哲学,讲究「和敬清寂」「禅茶一味」,追求的是精神层面的提升。简单说,茶艺是形而下的技术,茶道是形而上的法则。
文章引用了茶文化学者王玲在《中国茶文化》里的一句话,我印象特别深:茶艺是茶文化的外在形式,茶道才是精神与本质。她还打了个比方——没有茶道的茶艺就像没有灵魂的躯壳,没有茶艺的茶道是空中楼阁。想想还真是这样。日本茶道虽然极重仪式,核心却是「和敬清寂」四个字;潮汕工夫茶的二十一式背后,也藏着「关公巡城」「韩信点兵」里的平等精神。
我自己慢慢也悟出来了:茶艺如舟,茶道如海,舟无海则无方向,海无舟则难抵达。想提升生活美感的,可以先从学茶艺入手,练练盖碗、控控水温、摆摆茶席;追求精神共鸣的,不妨读读陆羽《茶经》里的「精行俭德」,或者静坐时慢慢体会一杯茶的滋味。
说到底,喝茶的最高境界,是用艺载道、艺道兼修。下次泡茶的时候,不妨也问问自己:今天这杯茶,是艺,是道,还是艺与道的共鸣?
来源:百家号
Все говорят о Великом шёлковом пути, а у Сибири был свой великий маршрут — Чайный путь. И его сердцем была Кяхта, маленький городок на границе с Монголией. Недавно попался большой материал о ней, делюсь главным.
Кяхту основали в 1727 году как пограничный форпост, но очень скоро она стала главными торговыми воротами империи: через неё шла почти вся торговля России с Китаем, и прежде всего — чай. Уже в середине XVIII века здесь проходило 67% товарооборота России с азиатскими странами, а в лучшие годы городок приносил казне 8–9% всех её доходов. По подсчётам Карла Маркса, к середине XIX века в Кяхте продавали 1 миллион 750 тысяч ящиков чая в год.
Почему кяхтинский чай ценили выше английского? Всё дело в сухопутной доставке. Британские корабли везли чай через океан, и в трюмах он нередко подмокал и набирался неприятных запахов. Кяхтинский чай шёл почти целиком по суше — в Европе его хвалили за чистый вкус и красоту заварки, да и стоил он дешевле чая Ост-Индской компании. Существовала даже особая маркировка, чтобы защитить его от подмеси низкосортного английского.
Купцы-кяхтинцы — Трапезниковы, Медведниковы, Баснины, Молчановы, Лушниковы, Сабашниковы, Старцевы и другие — сколотили огромные состояния, но оставили после себя не только особняки и платья от Ворта. На их деньги открывались школы, женская гимназия, реальное училище, первая публичная библиотека и первая забайкальская газета «Кяхтинский листок». Купец Алексей Старцев подарил свой особняк отделению Русского географического общества — так появился Кяхтинский краеведческий музей, старейший музей Сибири.
Закат пришёл в конце XIX века: открытие Суэцкого канала в 1869 году, а затем Транссиб, прошедший мимо Кяхты, увели чай на другие маршруты. Сегодня это скромный пограничный город, но мне нравится мысль, которой заканчивается статья: когда в следующий раз будете заваривать чай, вспомните Кяхту.
Источник: Сибирский. Новостной
תמונה: Пётр Милевский / Wikimedia Commons · Public domain
בעוד שמאצ'ה ותה ירוק זוכים לתשומת לב רבה ברשתות החברתיות, תה לבן נשאר עד כה די בשקט. איגוד התה והתה העשבים הגרמני סבור שזה עשוי להשתנות, לפי הודעה לעיתונות מה-9 במרץ 2026.
תה לבן מיוצר מניצנים ועלים צעירים של צמח התה Camellia sinensis, וכמעט לא עובר עיבוד. העלים נובלים 24 עד 72 שעות בסביבה מוצלת ומאווררת, ולאחר מכן מיובשים בשמש או בטמפרטורה נמוכה. כך נשמר הפלומה הכסופה של הניצנים, והארומה עדינה, מעט מתוקה עד פרחונית. תה לבן מותסס רק במעט, בכ-5 עד 10 אחוזים, מכיל פחות טאנינים וקפאין מתה ירוק, ועשיר בנוגדי חמצון כמו קטכינים ופוליפנולים.
להכנה מומלץ בדרך כלל מים בטמפרטורה של 70 עד 80 מעלות. למתחילים מומלצים פאי מו טאן (פרחוני, מחבל פוג'יאן), שו מיי חזק יותר, ומגוון מיוחד בשם סילבר ניידלס. קירה שאפר מהאיגוד מתארת את העדינות הריסנית כהפתעה עבור מי שרגיל לשתות תה שחור או ירוק.
אני אוהב את הרעיון שחלק מהתה'ים לא משכנעים בלגימה הראשונה, אלא רק בשנייה. למי שרוצה להתקרב לאט לארומות עדינות, זו התחלה טובה.
מקור: Deutscher Tee & Kräutertee Verband
סוכנות ANTARA כתבה על אקו וורייאנטו, יזם תה מהכפר קמונינג שבנגרגוסו, במחוז קרנגניר שבמרכז ג'אווה. בשנת 2012 עזב את עבודתו כשכיר, לאחר שראה את הפוטנציאל של תה קמונינג, שבאותה תקופה עוד לא היה מוכר לתיירים.
ההון ההתחלתי שלו עמד על כ-8 מיליון רופיות, עם ציוד פשוט, חלקו מתוצרתו. הרווח הראשון עמד על כ-300 אלף רופיות בלבד בחודש, והייצור של כ-50 קילוגרם בחודש לא תמיד נמכר. כיום העסק שלו, יחד עם 26 חקלאים על שטח של כחמישה הקטרים, מעבד 5 עד 6 טון תה בחודש, ומשלם לפחות 5,000 רופיות לקילוגרם של נבטים טריים.
המוצרים שלו אינם מוגבלים לתה רגיל: יש גם תה ירוק, שחור, לבן, יסמין, זנג׳ביל, אזוב לימוני, פירות, תבלינים ומאצ׳ה. יש גם תה “ראקו”, שטעמו דומה לקפה ולדבריו צומח על אדמה של מטעי קפה לשעבר. ההכנסה החודשית עלתה מכ-85 מיליון רופיות בשנת 2023 ל-250 עד 300 מיליון בשנת 2026, ומספר המפיצים עלה מ-235 לכ-620. לאחר השתתפות בתערוכה בסורבאיה, פגש קונים מבוילאלי, שמזמינים כיום כ-3,000 מוצרים ביום. העסק הוא מיזם זעיר וקטן הנתמך על ידי בנק אינדונזיה.
מה שנשאר איתי יותר מכול הוא דבריו שהרווחים אינם שלו בלבד. סיפורים כאלה מזכירים שכוס תה מקומית אחת יכולה להיות פרנסה למשפחות חקלאים רבות.
מקור: ANTARA News
על פי דיווח של CNA מה-5 באוקטובר, מחיר הרכישה של עלי תה בעיירה מינגג'יאן שבמחוז נאנטו ירד לשפל אחרון, בעוד עלויות הייצור והחומרים ממשיכות לעלות. המגדלים ושרשרת האספקה כולה נמצאים תחת לחץ.
ראש מחוז נאנטו, הסו שו-הוא, אמרה כי העבירה את חששות החקלאים למשרד החקלאות ודרשה מהממשלה המרכזית צעדים מוחשיים. לדבריה, המשרד הצהיר קודם לכן שהסובסידיה תחולק בחלקה לחקלאים ובחלקה לסוחרי תה. היא ביקשה גם מחברי הכנסת לסייע בתקשורת עם המשרדים, ואמרה שהמחוז ישתף פעולה בכל סובסידיה ויבחן יחד עם איגוד החקלאים של מינגג'יאן את השיווק והרכש. היא ציינה גם שהמכירות לקונים ביבשת סין ירדו, ושהמחוז מפתח ערוצי שיווק בערים אחרות.
מועמד נוסף לתפקיד ראש המחוז, ון שיי-צ'נג, קורא להגדיל את הסובסידיה. הוא רוצה שהסוכנות למזון וחקלאות תעלה את הסובסידיה לכל קאטי ל-3 דולר טאיוואני חדש, בערך 5 דולר לקילוגרם. לדבריו, הוא והעירייה של מינגג'יאן העלו את הנושא שוב ושוב בפני פקידים בממשלה המרכזית.
החדשות הללו גרמו לי לחשוב שכששותים תה רואים את המשקה ואת הארומה, אבל מאחוריהם עומדים חששותיהם של החקלאים מתנודות המחיר. לא משנה איך תיראה הסובסידיה הסופית, אני מקווה שמגדלי התה יקבלו הכנסה סבירה, כדי שתה טאיוואני ישמור על איכותו.
מקור: CNA
עם התקררות מזג האוויר, החברה Ahmad Tea שבהמפשייר מקדמת סדרת תערובות סתיו: Chai Spice, Cinnamon Haze, Vanilla, Cinnamon & Apple, Blackcurrant Burst ו-Rooibos & Cinnamon. הכותרת מדברת על חמישה סוגי תה, אבל ברשימה מופיעים בפועל שישה.
ההיגיון הוא שתבלינים חמים, פירות בשלים וניחוחות מתוקים נשמעים עשירים ומשביעים יותר במזג אוויר קר. החברה מדגישה שהטעמים המתווספים צריכים להשלים את התה ולא לדרוס אותו, כך שהאופי הרענן של תה שחור קנייתי טוב ושל תה שחור ממזרח אפריקה נשמר.
יש גם הצעות להתאמה. תה עם תבלינים מתאים לדייסה, לפירות אפויים ולעוגות, הוונילה מתאימה לקינוחים ולמאפים מתוקים, התערובות הפירותיות מקלות על אוכל כבד, ותה שחור חזק מתאים לארוחת בוקר דשנה. Rooibos & Cinnamon נטול קפאין, ולכן הוא בחירה טובה לערב.
הכתבה מציינת גם שהריח והטעם קשורים לזיכרון ולעונה, וכנראה משום כך קינמון, וונילה ותפוח נשמעים כל כך מנחמים באוקטובר. תערובות בטעמים לא נחשבות לכולם לתה רציני, אבל אני אוהב את הנקודה על האיזון. מעניין אותי אילו מהשילובים האלה חובבי התה כאן בוחרים כשהערבים מחשיכים.
מקור: Tea & Coffee Trade Journal
Lidl GB השיקה את Way To Go! Tea, שהיא מתארת כתה הראשון בבריטניה שנועד לתרום ישירות לצמצום פער ההכנסה הראויה של מגדלי התה בקניה. הוא הגיע לחנויות בסוף ספטמבר, במקביל ל-Fairtrade Fortnight.
הרעיון פשוט. החקלאים ממשיכים לקבל את מחיר המינימום של Fairtrade ואת פרמיית Fairtrade, ובנוסף מועברת תוספת לכל קילוגרם לחקלאים קטנים בקריצ'ו שבקניה. ליידל עבדה עם Fairtrade כדי לחשב מחיר ייחוס להכנסה ראויה לתה הזה. Fairtrade טוענת שרק אחד מכל חמישה מגדלי תה קנייתיים מרוויח כיום מספיק בכל חודש כדי לכסות את הצרכים החיוניים.
המוצר הוא תה קנייתי ממקור יחיד במחיר 1.99 לירות ל-80 שקיות, והשקיות עשויות 100% סיבים צמחיים, מתכלים וניתנים לקומפוסט. ליידל מוסרת גם שכל התה השחור, הירוק והרויבוס במותג הפרטי שלה מוסמך כעת על ידי Rainforest Alliance או Fairtrade, וכי הייתה הקמעונאית הבריטית הראשונה שביצעה הערכת השפעה על זכויות אדם לתה הקנייתי.
קל לשכוח כמה ידיים עובר כוס תה זולה. אני אוהב שההשקה הזו נותנת מספר קונקרטי לשאלת השכר ההוגן, ולא רק לוגו על האריזה.
מקור: Tea & Coffee Trade Journal
יריד התה העולמי בנאנטו נפתח ב-3 באוקטובר ויימשך עד 11 באוקטובר, תשעה ימים בסך הכול. הסוכנות למוצרים חקלאיים של משרד החקלאות הקימה בזירה "ביתן תה אורגני" בנושא מיוחד, מתוך תקווה שמבקרים ילמדו על הטרואר של טייוואן דרך שתיית תה.
מאז 2019 הסוכנות תומכת בהבניית מותג לתה אורגני טייוואני, ומאז 2022 היא הטילה על קרן צ'י צ'י לפיתוח חקלאות אורגנית את המשימה לאחד מגדלי תה אורגני ומותגים מכל רחבי האי תחת השם "תה האי האורגני". השנה מציגים 106 מגדלי תה אורגני מ-16 מחוזות וערים, יותר משליש מכלל מגדלי התה האורגני בטייוואן. סוגי התה כוללים ירוק, צהוב, לבן, באוצ'ונג, אולונג, Oriental Beauty, אולונג אדום ותה שחור.
נושא השנה הוא "לימודי פוטוסינתזה", שבוחן את הקשר בין הפוטוסינתזה של עלי התה לבין הדו-קיום של התה והסביבה, ומשלב תצוגות מרחביות, טעימות וחוויות אינטראקטיביות. בביתן, הקורס "תצוגת תה האי" מציג את 106 המותגים המשתתפים, ומתקיים פורום הסלון "לימודי פוטוסינתזה: ניסויים בין-תחומיים בתה". מדי יום, 28 קבוצות של מגדלי תה מגישות גם הן תה באופן אישי בשולחנות התה במקום. מכון המחקר לגידולי תה ומשקאות של המשרד הקים את "המכון הטייוואני לתרבות התה", שמשלב אמנות תה מסורתית, בחירת תה באמצעות בינה מלאכותית וחוויות ארומה של תה.
מה שמעניין אותי ביותר הוא שמגדלי התה עצמם מגישים את התה במקום. לשמוע ישירות ממי שמגדל את התה מרשים הרבה יותר מסתם הסתכלות על התצוגות. אם תהיה לכם הזדמנות לבקר בנאנטו, זו הזדמנות טובה להכיר את מגוון הטעמים העשיר של התה הטייוואני.
מקור: CNA
חברת התה הממשלתית ÇAYKUR (Çay İşletmeleri Genel Müdürlüğü) הודיעה בהודעתה מ-28 באוגוסט 2026 כי קמפיין רכישת עלי תה טריים מהקטיף השלישי ייפתח ב-1 בספטמבר.
לפי ההודעה, רכישות הקטיף השני, שהחלו ב-8 ביולי, הסתיימו ב-28 באוגוסט. החברה מסבירה שפיזרה את לוח הרכישות של הקטיף השני על פני תקופה ארוכה יותר, כדי להתחשב באזורים שבהם התה בשל מאוחר יותר. היצרנים התבקשו להשקיע את אותה תשומת לב גם בקטיף השלישי. עוד נאמר שיפורסמו הודעות לאורך כל עונת הקטיף, וכי על הגורמים הרלוונטיים לעקוב אחריהן.
הטקסט מביע גם תקווה שאם הקטיף השלישי יעבור בהצלחה, תהיה ל-2026 שנה רווחית באמת. בטקסט אין מידע על מחירים.
בתור מי ששותה תה, אני שמח לדעת שמאחורי כל כוס יש לוח זמנים כזה ועבודה רבה. הקטיף כמה פעמים בשנה על המדרונות הגשומים של הים השחור הופך את התה ליותר מהרגל יומיומי, הוא הופך לתרבות. איך אתם אוהבים את התה שלכם: באיזו קנקן, ובאיזו חוזק?
מקור: ÇAYKUR
מאצ'ה אינו רק עלי תה ירוק טחונים. לפי סקירה של ANTARA, מדובר בשיטה יפנית מסורתית לגידול ועיבוד הדורשת דיוק רב, וכל שלב משפיע על הצבע, הארומה והאומאמי הטבעי שלו.
השלב הראשון הוא הצללה. כשלושה עד ארבעה שבועות לפני הקטיף מכסים את שיחי התה ברשתות או במחצלות קש (קנסו), החוסמות בין 70 ל-90 אחוזים מאור השמש. פחות אור מגביר את הכלורופיל, והירוק נעשה עמוק יותר, וגם רמת ה-L-theanine עולה. השלב השני הוא הקטיף: נקטפים הניצנים הצעירים ביותר מהקטיף הראשון (שינצ'ה), משום שהם העשירים ביותר בחומרים מזינים ובנוגדי חמצון.
השלב השלישי הוא אידוי: העלים מאודים 15 עד 20 שניות בתוך שעות מהקטיף, כדי לעצור את החמצון האנזימטי ולשמר את הצבע. השלב הרביעי הוא ייבוש ללא גלגול העלים, ואחריו מיון להסרת גבעולים וסיבים גסים; התוצר נקרא טנצ'ה. השלב החמישי הוא טחינה איטית של הטנצ'ה על רחיית אבן גרניט (איש-אוסו), שמייצרת רק 30 עד 40 גרם בשעה, כדי שחום החיכוך לא יהרוס את הארומה.
אהבתי שהכתבה מסבירה למה מאצ'ה לטקס שונה ממאצ'ה לבישול: הכול תלוי בזהירות בהצללה ובטוהר הטנצ'ה. כשמכירים את התהליך, המחיר הגבוה של המאצ'ה נעשה הרבה יותר מובן.
מקור: ANTARA News
אגודת הקואופרטיב המסחרי והתעשייתי של התה בשיזואוקה הודיעה ב-8 באוקטובר כי ב-31 באוקטובר תערוך את "צ'לוויין". מדובר באירוע שמשלב תה והאלווין, ויתקיים ברחוב קאיאקי שבעיר שיזואוקה.
המארגנים אומרים שהכינו מגוון פעילויות שיחיו את הרחוב, ושיהיו הרבה דוכני תה. בעמוד ההודעה לא מצוינים לוח זמנים או תוכנית מסודרת; לפי הנראה הפרטים מופיעים בעמוד האירוע של חנות מאצ'וזאקיה בשיזואוקה. לפי הודעת האגודה, באותו יום פורסם גם קליפ מוזיקלי של "צ'לוויין".
ליצירת קשר: אגודת הקואופרטיב המסחרי והתעשייתי של התה בשיזואוקה (קומה 1 של בית התה בשיזואוקה, טלפון 054-271-1955).
תה נוטה להיות מזוהה עם רוגע, ולכן ליהנות ממנו יחד עם תחפושות הלואין נשמע לי רענן. אני חושב/ת שזו יכולה להיות דרך לא מחייבת לצעירים ולמשפחות להתחיל לאהוב תה, רעיון חכם מצד שיזואוקה, ארץ התה. אעקוב אחרי העניין כשיתפרסמו פרטים נוספים.
מקור: אגודת הקואופרטיב המסחרי והתעשייתי של התה בשיזואוקה
ב-5 באוקטובר השיקה Ito En ברחבי יפן שתי חדשות במותג המשקאות של המאצ'ה "matcha LOVE": "לאטה קפה מאצ'ה" ו"לאטה מון בלאן מאצ'ה".
הלאטה קפה מאצ'ה מגיע בפחית בקבוק של 280 מ"ל ועולה 270 ין (כולל מע"מ). הוא מוכן ממאצ'ה יפנית 100% וקפה, בהשראת ה"דרטי מאצ'ה" הפופולרי, אבל אין בו אספרסו. הלאטה מון בלאן מאצ'ה מגיע בפחית בעלת פה רחב במשקל 170 גרם ועולה 194 ין (כולל מע"מ). גם הוא עשוי ממאצ'ה יפנית 100%, ולפי היצרנית יש לו טעם מתוק כמו של ערמונים קלויים. אפשר לשתות את שניהם חם או קר.
בנוסף, הלאטה מאצ'ה עם תות-בר והלאטה מאצ'ה עם שקדים, שהושקו במרץ, עוצבו מחדש כך שאפשר להגיש אותם חמים וגם קרים, ונמכרים מאותו יום, 5 באוקטובר, ב-270 ין (כולל מע"מ). יש גם מוצר בשיתוף פעולה עם niko and ... COFFEE, שיוצע לשלושה ימים בלבד, מ-10 עד 12 באוקטובר, ב"UNI9UE PARK MARCHE'26" בשינגאווה; סמוזי קפה מאצ'ה בין היתר עולה שם 680 ין (כולל מע"מ).
אלה מוצרים רחוקים קצת מהתה של טקס התה, אבל מעניין אותי לראות איך המאצ'ה התפשט כמשקה יומיומי כל כך. אני חושב/ת שהרבה אנשים ירצו לנסות את הגרסה החמה בסתיו הזה.
מקור: Ito En