Jag har länge gått med alldeles för tung ryggsäck, men nyligen läste jag en guide om lättviktsvandring som fick mig att tänka om. Grundidén är enkel: börja med de tre stora — tält, ryggsäck och sovsystem. Väljer man lätta varianter där kan man kapa flera kilo direkt.
Det som hjälpte mig mest var att väga all utrustning och lägga in vikterna i ett kalkylblad. Då ser man snabbt vad ryggsäcken egentligen består av. Ett bra riktmärke är 'tre för tre': tält, tom ryggsäck, sovsäck och liggunderlag får tillsammans väga max tre kilo.
Sovsäcken är ett enkelt ställe att spara på — dun isolerar bättre än syntet till lägre vikt, och ett uppblåsbart liggunderlag packar mycket mindre än ett skumunderlag. Köket kan också bli lättare: ska man bara koka vatten räcker ett litet toppmatat gaskök.
Det viktigaste jag lärt mig är att våga ta bort i stället för att lägga till. Lämna 'bra att ha'-prylarna hemma, så orkar du gå längre och njuter mer av naturen i stället för att stirra på fötterna.
Källa: Scandinavian Outdoor
אחד מסיפורי הציוד הכנים ביותר שקראתי לאחרונה מגיע מ-The Trek. קייטי ג’קסון החליפה את האוהל שלה, Durston X-Mid Pro 1, בטארפ Zpacks Hexamid Pocket למסע סתווי לאורך שביל Long Trail שבוורמונט, בעיקר כדי לשאת פחות משקל. ההחלפה חסכה 11.6 אונקיות, רובן מוויתור על רשת הנגד יתושים ועל הרצפה.
ההפתעה היא שהרווח האמיתי היה בנפח. האוהל התקפל לכ-3.5 ליטר, בעוד הטארפ תפס רק 0.7 ליטר, כך שנשאר מקום לעוד אוכל בתרמיל קטן. לאורך 13 לילות היא ישנה בחוץ פעמיים, ישנה עשר פעמים במקלטים העץ שלאורך השביל, ולא פרשה את הטארפ אפילו פעם אחת, ובכל זאת הרגישה את היתרון של ציוד קל וקטן יותר.
היא גם כנה לגבי החסרונות שמצאה במסעות מאוחרים יותר. בלי הרשת היא איבדה הגנה מפני הרוח יותר משציפתה, לילות מתחת לאפס הרגישו קרים יותר, ובאזורים מאובקים התעוררה עם חול וגרגרים. בלי רצפה, גשם שמתיז מאדמה דחוסה ומי תהום הופכים לבעיות גדולות יותר, ולכן בחירת מקום החנייה חשובה מאוד. חרקים ופרטיות הם המחירים הברורים.
מצד החיובי, היה הרבה פחות עיבוי, בד ה-DCF מתייבש בתוך דקות בשמש, ופשוט יש פחות דברים שיכולים להישבר: אין רוכסנים, אין רצפה שאפשר לקרוע, ומוט אחד בלבד. היא אוהבת לראות את הכוכבים, ופעם התעוררה וגילתה פומה במרחק מטרים ספורים.
המסקנה שלה היא שאין תשובה נכונה אחת. למסלול Continental Divide היא בחרה אוהל ללא היסוס, בגלל הגובה, הרוח ומזג האוויר המונסוני. זה מה שהעריכתי: אולטרה-קל פירושו להתאים את הציוד למסע, ולא לרדוף אחרי המספר הנמוך ביותר על המשקל.
מקור: The Trek
רשימת ציוד אולטרה־קל שפורסמה באוגוסט במגזין OUTDOOR משכה את תשומת ליבי, בעיקר משום שהיא לא מתחילה מהציוד היקר ביותר. הכותב, רוברט קלינק, קובע את הגבול לאולטרה־קל במשקל בסיס מתחת לחמישה קילוגרמים, כלומר בלי אוכל, מים ודלק.
נקודת המוצא שלו היא ה«ארבעה הגדולים»: אוהל, תרמיל, מזרן וממערכת השינה. כאן אפשר לחסוך הכי הרבה במשקל, אבל גם כאן הכי קל להגזים. כאוהל קל הוא מזכיר דגם מדיניה כמו Tarptent Rainbow Li, וכאפשרות נוחה יותר את Durston X-Dome 1. התרמילים נעים מ־Zpacks Nero בנפח 38 ליטר ועד דגמים זולים בהרבה של Naturehike או Quechua.
העצה שלו לגבי המזרן משכנעת במיוחד: כאן כדאי לחסוך הכי פחות, כי שינה גרועה הורסת כל טיול. הוא ממליץ גם על נעליים קלות, כי המשקל על הרגליים מורגש הרבה יותר ממשקל בתוך התרמיל.
גם שאלת המחיר מעניינת. לפי הכתבה, אפשר להרכיב רשימה שעובדת במחיר של 500 עד 800 יורו; היא רק מעט כבדה ונפחית יותר. ציוד היי־אנד אמיתי, לעומת זאת, עולה הרבה מעל 5,000 יורו. אולטרה־קל לא חייב להיות יקר.
המסקנה שלי אחרי הקריאה: להתחיל עם ציוד איכותי, לבדוק אחרי כל טיול מה באמת הפריע, ורק אז לשדרג בכוונה, ובעיקר להתחיל במזרן, במערכת השינה ובאוהל. אני לוקחת את זה כהנחיה מנחה.
מקור: OUTDOOR Magazin
ברד מקרטני, אוסטרלי שסיים את הטריפל קראון (PCT, CDT ו-AT), פרסם ביולי 2026 את רשימת ציוד ההליכה הקלה שלו, מקור שימושי למי שרוצה להקל על התרמיל. המטרה שלו היא משקל בסיס מתחת ל-10 פאונד (4.5 ק״ג). בפועל הוא בדרך כלל נשאר מתחת ל-13 פאונד (6 ק״ג), ועולה לכ-20 פאונד (9 ק״ג) במזג אוויר קר מאוד עם מגפי שלג וביגוד חורף.
הציוד המרכזי, כלומר תרמיל, מקלות הליכה ומערכת שינה, שוקל כ-5 פאונד (2.28 ק״ג). הוא כולל את תרמיל Zpacks Arc Haul Ultra 50L (585 גרם), אוהל Zpacks Plex Solo (395 גרם), מקלות Gossamer Gear LT5 (280 גרם), שק שינה Sea to Summit Spark (665 גרם) ומזרון Therm-a-Rest NeoAir XLite NXT (350 גרם). ציוד הבישול זעיר: כיריים PocketRocket Deluxe, סיר טיטניום של 550 מ״ל וכף-מזלג, בסך כ-171 גרם.
כמה מהטיפים שלו בלטו בעיניי. אוהלים, מזרונים ושקי שינה קלים יותר מוותרים על עמידות ובידוד, ולכן כדאי לתת עדיפות לבידוד מתחת לאפס ולבדוק את ערך ה-R של המזרון. שמיכת קווילט מתאימה מעל לאפס, ומתחתיו עדיף שק שינה. מקלות פחמן קלים יותר אבל עלולים להישבר, ואילו מקלות אלומיניום אפשר לכופף חזרה. מכנסי גשם משמשים גם כמכנסי רוח, ואפשר ללבוש מעיל גשם למיטה כדי להתחמם.
אהבתי שהוא כנה לגבי הפשרות, כולל העובדה שהשריית מזון בקור לא התאימה לו. עם זאת, בדף יש קישורי שותפים, וכדאי לזכור זאת בקריאת המלצות הציוד.
מקור: Bike Hike Safari
כשמנסים להקל על התרמיל, הבגדים הם לרוב המקום הראשון שבו נוטלים יותר מדי. המדריך של François Jourjon ב-Randonner Malin על מערכת שלוש השכבות נראה לי בסיס טוב: להשתמש במינימום בגדים לתועלת מירבית, ולשמור על טמפרטורה נוחה גם בזמן ההליכה וגם בעצירות.
השכבה הראשונה, הצמודה לעור, צריכה להוביל את הזיעה החוצה ולהתייבש במהירות. הכותב ממליץ להימנע מכותנה, שסופגת לחות ומקררת, ומשווה בין סיבים סינתטיים מהירי ייבוש לבין צמר מרינו, שחם יותר אך שביר יותר. השכבה השנייה מבודדת על ידי לכידת אוויר: פליס או מעילים עם מילוי סינתטי ששומרים גם כשהם לחים, או פוך, שמבודד הרבה יותר במשקל זהה אך סובל לחות גרוע. השכבה השלישית חוסמת רוח וגשם ובאותו זמן מאפשרת לזיעה לצאת, כי אין טעם להימנע מהגשם רק כדי להירטב מהזיעה של עצמך.
מה שמצאתי כמועיל ביותר לתרמיל קל הוא שלא תמיד צריך את שלוש השכבות. ברוח חזקה בלי קור גדול אפשר לשלב חולצת מרינו עם מעיל גשם נושם. במזג אוויר יבש וקר מאוד מספיקות שכבת בסיס ושכבה אחת או שתיים אמצעיות. יש בגדים שממלאים כמה תפקידים, כמו סופטשל או פליס חסין רוח, כך שאפשר לצמצם את מספר הפריטים.
הטיפ האחרון הוא לא להתלבש יותר מדי בזמן ההליכה: מזיעים, ואז קופאים כשעוצרים. עדיף להוריד שכבה לפני שמתחילים להזיע, ולהשתמש באוורור, כמו רוכסנים מתחת לזרועות. מאמר פשוט, אבל כזה שמונע מכם לסחוב ערימת בגדים.
מקור: Randonner Malin
דקאתלון משיקה תחת המותג Simond סדרת טרקינג קלה במיוחד למטיילי מרחקים ארוכים ולפאסטפקרים. לפי Outdoor Magazin, הסיסמה היא "תיהנו מהמסע, אל תסחבו את התיק." חמישה מוצרים בולטים, והמספרים ימשכו כל מי שסופר גרמים.
תרמיל הטרקינג MT900 UL בנפח 50 ליטר שוקל 880 גרם. הוא עשוי פוליאמיד 100D עמיד למים, עם סגירת רול-טופ, כיסים חיצוניים גדולים ומערכת נשיאה מאווררת עם גובה מתכוונן. מקלות הטרקינג הפחמניים Sprint שוקלים 184 גרם כל אחד (באורך 110 עד 130 ס״מ, ו-36.5 ס״מ מקופלים). שק השינה הפוך Sprint 0 °C שוקל 640 גרם במידה L, משתמש בפוך אווז RDS של 900 cuin ונארז לממדים של 33 × 18 ס״מ.
מזרון הניפוח MT900 שוקל 615 גרם (570 גרם בלי התיק), עובי של 9 ס״מ וערך R של 5.4. מערכת העורך מציינת שערך R לא תמיד משקף את המציאות במלואה. הדגש הוא אוהל הטארפ הדו-אישי מדיניימה: 510 גרם, כיסוי חיצוני מסוג DCF15, רצפה מסוג DCF18, עמודת מים של 15,000 ו-20,000 מ״מ, הקמה בעזרת שני מקלות טרקינג וכושר עמידה לרוח של עד 70 קמ״ש. המחיר הצפוי כ-749.99 אירו החל ממאי 2026.
מעניין לראות שדיניימה מגיעה כעת לטווח המחירים של קמעונאי גדול. מי שרוצה באמת להוריד משקל צריך בכל מקרה לשקול את הציוד בעצמו, כי אלה נתוני היצרן.
מקור: Outdoor Magazin
קראתי רשימת ציוד להרים עם משקל בסיס של 2.8 ק"ג, שפורסמה על ידי ULコンパス (UL Compass) ועודכנה בפברואר 2026. את הרשימה כתב Karu-kichi, שעוסק באולטרה־קל מזה תשע שנים, והמשקלים נמדדו במשקל אלקטרוני ולא נלקחו מהקטלוגים. ההנחות הן עונה ללא שלג, גובה של כ־2,000 מ', שני לילות ושלושה ימים, כ־20 ק"מ הליכה ביום וטמפרטורות לילה עד מעלה אחת.
הסך הוא 2,863 גרם: נשיאה 486 גרם, שינה 651 גרם, לבוש 818 גרם, אוכל 259 גרם ותמיכה 649 גרם. התרמיל הוא Yamato MINI2 (448 גרם), המחסה Zpacks Hexamid Pocket Tarp (142 גרם), שק השינה CUMULUS X-LITE200 (297 גרם) והמזרן 75 גרם. כבר המספרים לבדם מלמדים הרבה.
הכותב אומר שהגישה שלו נשענת על ארבעה רעיונות: תרמיל ללא שלד, מחסה ללא רצפה, שק שינה מפוך 900 FP וסיר טיטניום עם כיריים אלכוהול. האוכל בעיקר מיובש בהקפאה, ולכן כלי הבישול משמשים רק להרתחת מים.
מה שנשאר איתי במיוחד הוא המשפט "ציוד קל, הכנה מוצקה". לחסוך בהכנה כדי להיות קל אינו אולטרה־קל, והחלקים הקשורים לבטיחות נשארים שלמים. חשוב יותר מלהתחרות על מספר המשקל הבסיסי לחשוב למה בוחרים בכל פריט. גם אהבתי שהרשימה כנה לגבי ההגדרות שלה: אין בה סמארטפון וביגוד חלופי, אבל יש בה מקלות הליכה. כשמשווים לרשימה של מישהו אחר, זה הדבר הראשון שצריך ליישר.
מקור: ULコンパス
לעיתים נדמה שכולם בשביל נושאים שמיכת קווילט, אוהל עם מקלות טרקינג ותרמיל DCF, ולכן מצאתי מעניין ש-The Trek בדק את נתוני הסקר שלו כדי לשאול אם הקל-משקל באמת שולט בהליכה לאורך שבילים ארוכים.
ההגדרה המקובלת של קל-משקל היא משקל בסיס מתחת ל-10 פאונד (כ-4.5 ק״ג), בלי אוכל ומים. בסקר של The Trek משנת 2025 על שביל האפלצ׳ים, שכלל 279 משיבים, רק חלק קטן נכנס לטווח הזה. ההולך הממוצע התחיל עם משקל בסיס של 20 פאונד וסיים עם 18. כשהסקר אסף את הנתונים לראשונה ב-2016, הערך הטיפוסי עמד על 19 פאונד, כלומר כמעט שלא השתנה דבר. גם ב-PCT התמונה דומה: סקר Halfway Anywhere משנת 2025 דיווח על משקל בסיס התחלתי ממוצע של 17.8 פאונד וסופי של 15 פאונד.
הכותב מציע כמה הסברים. נתוני הסקר אינם מתרחקים מספיק כדי לתפוס את החידושים הגדולים בציוד, ורבים קונים פריטים קלים יותר כדי לפנות מקום לנוחות כמו מזרן רחב יותר, גרביים נוספים או ספר כיס. אולי הציוד הופך למיינסטרים מהר יותר מהפילוסופיה המינימליסטית שמאחוריו. בחירת האוהלים מספרת אותו סיפור: Zpacks Duplex ו-Durston X-Mid הגיעו למקומות הראשון והשני, אבל Big Agnes Copper Spur, שאינו קל-משקל במיוחד, הגיע למקום השלישי. תרמילים קלים אך לא קל-משקל במיוחד, כמו Osprey Exos ו-ULA Circuit, שלטו, ונפח התרמיל הממוצע היה 53 ליטר.
מה שאני לוקח מזה הוא שקל-משקל הוא ספקטרום. רוב ההולכים משלבים כמה פריטים קלים עם ציוד רגיל, ורבים מרוצים סביב 18 פאונד. הכותב שואל גם מתי קל מדי הופך לבעייתי, כי אין טעם לחסוך במשקל אם מתעוררים למחרת עם כאבים בכל הגוף. אם המטרה היא מתחת ל-10 פאונד, השוק של היום מקל על כך יותר מתמיד, אבל הנתונים מראים שרוב האנשים לא שותפים למטרה הזו.
מקור: The Trek
Fastpacking, מבחינתי, אינו ענף ספורט עם כללים קבועים, אלא דרך תנועה בהרים: מהירה יותר מטיול רגלי, אך ללא הלחץ הביצועי של ריצה אולטרה. ימים ארוכים, קצב מבוקר. ריצה, טיול רגלי, טיפוס, ירידה.
התוכנית נקראת "הרפתקת שלושת הכוכבים של הפירינאים": שלושה מעברים מלאים מצד לצד דרך הרי הפירינאים, מהאוקיינוס האטלנטי עד הים התיכון. לא קווים ישרים, אלא פסגות גבוהות, מעברים מבודדים ועמקים עמוקים.
התיק שוקל עד 6 קילוגרם, אך הוא מלא:
- תיק ריצה כמו ה-Rab Veil XP בנפח 20 ליטר או 30 ליטר (האחרון מלא עד 25 ליטר).
- מחסה קל משקל Ridge Raider Bivi של Rab.
- ללילה, שק שינה Mythic Ultra 120 Modular עם מזרן Ultrasphere 4.5.
- שכבת בסיס מבודדת, מעיל רוח ומעיל ריצה עמיד למים ולרוח.
- מים בבקבוקים גמישים, שממלאים מנהרות הרים.
- ערכת עזרה ראשונה, פנס ראש, מחסה חירום וטלפון.
העיקרון החשוב ביותר: קל משקל, אך לעולם לא חסר אחריות. בהרי הפירינאים, אפשר לקבל שמש קופחת על סלעי חול ביום אחד, וקור בנקודת מעבר רוחית. גוף רטוב, רוח בגובה ועייפות יוצרים יחד שילוב מסוכן, ולכן שמירה על חום ויובש אינה נוחות אלא הכרח.
כפרים ומקומות לינה הם נקודות עוגן, אך לעולם אינם בטוחים: שעות הפתיחה משתנות והמלאי מתדלדל. עצמאות נשארת העיקרון המנחה. והעבודה האמיתית מתחילה בבית, בלימוד קווי גובה ובחשיבה על תרחישים: היכן אוכל לרדת, היכן אוכל למצוא מחסה?
ככל שאני נושא פחות, כך אני חווה יותר. זה נשמע כמו קלישאה, אבל כל טיול מאשר זאת מחדש.
מקור: גרט ואן ניספן.
כשמשתמשים בכיריים בנזין של MSR, רבים מתלבטים בבחירת גודל בקבוק הדלק. ULCompass פרסמו השוואה ברורה על בסיס משקל וזמן בעירה, ולכן הנה סיכום.
קודם כל, למה כדאי לבחור בבקבוק המקורי. הפתילים בבקבוק מתוכננים במיוחד למשאבה של הכירה, ומונעים דליפת דלק כשיש לחץ. בבקבוקים של יצרנים אחרים, גם סטייה קלה בפתיל מעלה את הסיכון לדליפה או להתנתקות של חלקים, ו-MSR אינה מכסה באחריות נזקים שנגרמו ממוצרים שאינם מקוריים. המאמר מציין גם שהבקבוקים עשויים מאלומיניום בהרחבה בחתיכה אחת, ולכן הבסיס והכתפיים עבים וחזקים יותר באופן טבעי.
הנתונים הם כך: בקבוק של 11 אונקיות מכיל 325 מ"ל ונמדד במשקל 126 גרם. בקבוק של 20 אונקיות מכיל 591 מ"ל ונמדד במשקל 180 גרם. בקבוק של 30 אונקיות מכיל 887 מ"ל ונמדד במשקל 223 גרם. בעירה של בנזין בכיריים Whisperlite International, בקבוק של 20 אונקיות מספק כ-110 דקות של בעירה רצופה לפי הנתון ש-MSR פרסמה, לעומת כ-60 דקות לבקבוק של 11 אונקיות וכ-165 דקות לבקבוק של 30 אונקיות. עם זאת, הערכים של 11 ו-30 אונקיות הם הערכה שנגזרה מיחס הנפחים, והזמן בפועל משתנה לפי טמפרטורה, רוח, גובה ועוצמת הלהבה.
הכותב ממליץ שלמטיילים לבד, בקבוק קל של 11 אונקיות יהיה הבחירה הבסיסית, ואילו 20 אונקיות מתאימות לקבוצות גדולות יותר או לבישול מורכב. בקבוק של 30 אונקיות מתאים למסלולים ארוכים ולטיפוס חורפי, אבל הוא כבד יותר בהרבה.
לחובבי הציוד הקל במיוחד, גם הבדל של עשרות גרמים חשוב, אבל הרעיון לחשב לאחור את כמות הדלק הנדרשת לפי מספר הימים והאנשים, ולהימנע מבקבוק גדול מדי, הוא מחשבה שימושית.
מקור: ULCompass
Adventure Alan (Alan Dixon) ו-Jaeger Shaw עדכנו במרץ 2026 את רשימת הציוד הידועה שלהם לטיולי תרמיל אולטרה-קל, מתחת ל-10 פאונד. שווה להציץ בה, בין אם אתם מנסים לצמצם את הציוד שלכם ובין אם פשוט סקרנים לדעת איפה נמצא הקו המנחה.
הרעיון פשוט: עם פחות מעשרה פאונד של ציוד אפשר להישאר בטוחים, חמים ונוחים בשטח הפתוח. הכותבים אומרים שהרשימה מלוטשת כבר יותר מעשרים שנה ונבדקה במסלולים שנעים מאלסקה ועד פטגוניה. המטרה היא להפחית את המשקל שנושאים תוך שיפור האיכות והתפקוד.
ההגדרה חשובה, ולכן הערכתי שהם מסבירים אותה במפורש. משקל בסיס כאן פירושו התרמיל וכל מה שנמצא בתוכו בזמן ההליכה. פריטים שלובשים או מחזיקים ביד, ציוד אופציונלי או תלוי מצב, וחומרים מתכלים כמו אוכל, מים, דלק וקרם הגנה אינם נכללים. זו אותה מוסכמה שרוב הרשימות משתמשות בה, אבל זה הדבר הראשון שכדאי לבדוק כשמשווים מספרים של אנשים שונים.
הכותבים גם מדגישים שזו נקודת פתיחה ולא מרשם. התאימו אותה לטיול שלכם, לאקלים שלכם ולנוחות שאתם לא מוכנים לוותר עליה. הרשימה המלאה, פריט אחר פריט, נמצאת באתר של Adventure Alan, כך שהעמוד שקראתי משמש יותר כסקירה של הפילוסופיה.
מה שאני הכי אוהב הוא המסגור: קל יותר לא חייב להיות גרוע יותר. חומרים טובים יותר מאפשרים לשאת פחות בלי להרגיש מקופחים, ומשקל בסיס מוגדר בבירור מקל לראות איפה טמון החיסכון האמיתי הבא.
מקור: Sawyer Products Blog (Adventure Alan)
דרך פשוטה להקל על התרמיל היא להשאיר את האוהל בבית ולישון במקלטים. לאתר Utemagasinet יש מדריך קצר עם שבעה טיפים, שמזכיר כמה משקל ומקום אפשר לחסוך. בלי אוהל אפשר לסחוב תרמיל קטן יותר, וההליכה נעשית קלה יותר.
מקלט הוא מבנה שמגן מפני מזג האוויר והרוח, והוא פתוח מצד אחד. לרוב הם נמצאים לאורך שבילים בשטחים נמוכים, לפעמים עם מקום למדורה. אבל לא כל המקלטים מיועדים לשינה; בחלקם יש רק ספסלים לישיבה, ולכן כדאי לבדוק מראש. אפשר למצוא אותם דרך Google Maps ובאתר העירייה.
מי שמגיע ראשון זוכה. אם המקלט גדול, ייתכן שתצטרכו לחלוק את המקום עם זרים, ומקלטים קרובים לעיר באזורים פופולריים בטבע מלאים לרוב, ולכן כדאי להגיע מוקדם. מחוץ לעונה לרוב יש לכם את המקום לבד. רובם אינם ניתנים להזמנה, אבל יש מקלטים מרשימים שתוכננו על ידי אדריכלים, וניתן להזמין אותם באזורים מסוימים.
הציוד ממילא מינימלי: מזרן, שק שינה ובגדים שמתאימים לטמפרטורה. תחתוני צמר מתאימים היטב כפיג׳מה. לנוחות נוספת המאמר ממליץ על אוכל טוב, שרשרת נורות ופנס, ועל רשת נגד יתושים אם יש הרבה יתושים.
אני אוהב שהטיפ מצביע בכיוון הנכון למי שרוצה ללכת קל: במקום לקנות עוד מוצר קל-משקל, מעבירים את האחריות לגג ולקירות לשביל עצמו. זה זול, פשוט ומתאים מאוד לטיול סתיו.
מקור: Utemagasinet
