חזרה לסדנה של פיליפ דופור אחרי שלוש־עשרה שנים

HODINKEE Japan פרסמה כתבה על ביקור חוזר בסדנה של השען העצמאי פיליפ דופור, שלוש־עשרה שנים לאחר הביקור הקודם. מדובר בתרגום של כתבה שפורסמה לראשונה ביוני ב-HODINKEE US. הסדנה נמצאת בלה סוליה, בעמק ז'ו שבשוויץ. דופור, שעובד כשען מעל 59 שנים, עדיין משקיע את כל התשוקה שלו בייצור שעונים. גם בתו דניאלה עובדת על שעונים באותה סדנה.

על שולחן העבודה מונחים שעונים בשלבי ייצור, והמפורסם שבהם, הסימפליסיטי, עדיין מיוצר. אין רשימת המתנה: הזמנות מתקבלות כשיש זמן ומקום. מה שחשוב לו מכול הוא שהסימפליסיטי יזוהה במבט אחד לפי הקופסה בקוטר 37 מ״מ. כרגע מיוצרים שישה קליברים, ושניים מהם כבר הושלמו.

מה שהכי עניין אותי בכתבה הוא שרוב השטח מוקדש לשעוני כיס. מוצגים שעון לימודי שנוצר ב-1967 בבית ספר לשעונאות, כרונוגרף וחזרת דקות של וולתאם מ-1884, ואוסף שעוני כיס שיצאו מכספת. הכתבה מספרת גם שהדואליטי עם שני הגלגלים נשען על שעונים לימודיים ששישה תלמידים יצרו בבית הספר לשעונאות בלה סנטייה בין השנים 1932 ל-1934. דוגמה שיוצרה על ידי אלבר פיגן נמכרה לפני כמה שנים ב-250,000 פרנק שוויצרי.

נוצרו רק עשרה דואליטי, וגרסה משופרת הושלמה גם היא, אבל לפי הסטנדרטים של היום היא מורכבת מכדי לייצר בסדרה. גם הפרטים על הכלים הקטנים בסדנה מרתקים, למשל השימוש בעץ ג'נטיאנה לליטוש השיפועים.

שעון היד היומיומי שלו הוא ה-Royal Oak במהדורת יום השנה ה-50 של אודמארס פיגה, וחמוד לראות שרוב שעוניו הם מתנות מאשתו. זו כתבה שכדאי לעבור עליה לאט, עם תמונות של מקום העבודה של חלוץ בשעונאות העצמאית, והייתי רוצה שכל מי שמתעניין בשעונאות מסורתית יקרא אותה.

מקור: HODINKEE Japan