מצלמות פילם

Uma tendência que achei linda: cada vez mais gente leva câmera analógica para o estádio de futebol. Numa época em que todo torcedor tem um celular no bolso, por que escolher filme?

Tudo começou com a vontade de reproduzir a estética das fotos antigas, mas virou coisa séria. Alguns fotógrafos passaram a publicar esse trabalho nas redes e ganharam reputação dentro das próprias torcidas.

Gabriel Wisniewski, de 25 anos, registra a torcida do Coritiba no perfil Coxa Analógico. Com 24 ou 36 poses por rolo e sem ver o resultado na hora, ele diz que precisa realmente pensar no que está fazendo. O filme também o obriga a chegar perto, conversar e ficar no meio da torcida, entre bandeiras e bateria. No estádio, virou "o analógico". Para ele, faltava quem mostrasse o dia a dia da arquibancada, e não só os jogadores e os lances.

Júnior César, de 35 anos, do Grêmio Analógico, vê no filme um jeito de desacelerar: "O filme é uma contracultura nesse mundo digital". Como cada clique tem custo, é preciso refletir antes de disparar.

E o custo pesa mesmo: um filme de 36 poses sai por cerca de R$ 50, e revelação e digitalização somam mais uns R$ 50. César calcula entre R$ 4 e R$ 5 por imagem; Wisniewski já usou de cinco a oito rolos numa única partida. Há riscos também: rolo inteiro perdido, erro de exposição, falta de luz à noite e até ficar sem filme justo quando começava o "Green Hell", a festa de sinalizadores verdes da torcida do Coritiba.

A espera faz parte da graça. Wisniewski aguarda uma semana ou uma semana e meia pelo laboratório e mexe pouco nas imagens para manter a estética do filme. César guarda rolos sem revelar e, ao receber as fotos, reencontra momentos que talvez tivesse esquecido.

O movimento vai além do Brasil: projetos como o AnalogFootball reúnem fotógrafos de países como Brasil, México, Estados Unidos e França que registram o futebol em filme.

Fonte: Portal Jornalismo ESPM

בשנתיים האחרונות, תחום הצילום האנלוגי מתחיל שוב לקבל תנופה. בעבר, חיפוש מצלמות יד שנייה היה דבר שבשגרה, אבל כעת, מספר הולך וגובר של "מצלמות אנלוגיות חדשות" זמינות. עבור אנשים כמוני שאוהבים צילום אנלוגי, זוהי שינוי משמח מאוד.

במאמר שכתבתי בשנת 2024, כבר הרגשתי את התחייה של העניין בצילום אנלוגי, אבל בשנת 2025, זה הפך למשהו מוחשי יותר. דבר שמעניין במיוחד הוא שרבים מהדגמים החדשים והמבטיחים הם של יצרנים זרים. ניתן להרגיש טכנולוגיות ייצור ותשוקה שונים מאלו של התרבות הצילומית היפנית, וזה מרגש פשוט לצפות בזה. העובדה שיש יותר אפשרויות לרכישת מצלמות חדשות היא תמיכה משמעותית עבור אלה שרוצים להתחיל.

אני עצמי התחלתי לצלם עם מצלמת SLR שהייתה לאבי. המתח של לצלם רק 36 תמונות, והצבעים המדויקים שמתקבלים בתהליך ההפיתוח - אי אפשר לחוות את התחושה הזו בצילום דיגיטלי. זה משמח מאוד לראות שהתרבות של צילום כל תמונה בזהירות מועברת לדור חדש.

אמנם המחירים של סרטים ותהליכי פיתוח עלו, אבל העובדה שמצלמות חדשות יוצאות לשוק כל הזמן מעידה שהתרבות הזו עדיין ממשיכה להתקיים. המצלמה הבאה שתצלמו איתה, בטוח נמצאת כאן.

מקור: Sunrise Camera

בתחילת אוקטובר 2025 הודיעה קודאק על שני סרטי נגטיב צבע חדשים, Kodacolor 100 ו-Kodacolor 200. 3DNews דיווח על כך בציטוט של The Verge, ונראה לי שזו אחת הבשורות הנעימות ביותר לצלמי פילם זה זמן רב.

פרט חשוב: החברה מתכננת למכור את הסרטים בעצמה. עד כה את ההפצה ניהלה Kodak Alaris, שנטלה על עצמה את התפקיד מאז פיצול החברה לאחר הפשיטת הרגל ב-2012. קודאק עצמה מכנה את Kodacolor "תתי-מותגים של סרטים קיימים", כלומר מדובר לא באמולסיות חדשות לגמרי. מומחים סבורים ש-Kodacolor 100 מבוסס על ProImage 100, ו-Kodacolor 200 על Color Plus 200.

שני הסרטים הם נגטיב צבע ומפותחים בתהליך C-41. ל-Kodacolor 100 רגישות ISO 100, גרגר דק יותר וגוון חם; הוא מתאים לאור חזק ונותן תמונות נקיות ומפורטות. ל-Kodacolor 200 יש יתרון ברגישות לאור מתון, צבעים ניטרליים יותר וגרגר מעט גס יותר; זה סרט לצילום יומיומי.

הכתבה מציינת גם שהמודרניזציה של מפעל רוצ'סטר הגדילה את יכולת הייצור, וכי ביטול הסוכנים אמור להאיץ את האספקה. מאז 2020 מחירי סרטי הצבע עלו בלפחות 50%, ובחלק מהסוגים הוכפלו; כלי התקשורת מקווה שהיצע גדול יותר יעזור לייצב את המחירים. גליל של הסרטים החדשים עולה כ-9 דולר. באופן אישי, אני מקווה שזה עוד צעד לקראת פילם זול יותר.

מקור: 3DNews

Lomography הייתה פעילה מאוד בסתיו הזה. הגיעו זה עתה שני צבעים חדשים של Sprocket Rocket, מצלמת הפנורמה 35 מ"מ שחושפת את הפילם עד מעל חורי ההילוך. Starlight הוא פלסטיק כסוף עם אפקט כרום, ו-Ultra Violet הוא סגול עמוק. שתיהן נמכרות כעת בבריטניה במחיר 45 פאונד.

ה-Sprocket Rocket הופיעה לראשונה ב-2010, והמפרט שלה לא השתנה מאז: עדשה של 30 מ"מ, צמצמים f10.8 ו-f16, תריס 1/100 בתוספת מצב Bulb, מתקן להבזק, הברגה לחצובה ותמיכה בחשיפה כפולה. זו מצלמה פשוטה מאוד, ולא מעט מהקסם שלה נובע מכך.

החדשות האחרת היא ה-Lomomatic 110 Ladybug, גרסה אדומה בעיצוב פרת משה רבנו של מצלמת הפילם בפורמט 110, ש-Lomography השיקה בשקט ב-2024. יש לה עדשה של 23 מ"מ, צמצמים f2.8 ו-f5.6, מצב אוטומטי מ-30 שניות עד 1/250 והבזק ייעודי. עדיין לא פורסמו מחיר או מועד השקה ל-Ladybug.

אני שמח שפורמט 110 ממשיך למשוך תשומת לב. לפני שנים רבות רבים ויתרו עליו, ומצלמה חדשה לפורמט הזה, גם אם שובבית, היא סימן טוב למי שעדיין מחפש קסטות 110. אם השתמשתם באחת מהמצלמות האלה, ספרו לנו איך יצאו הפריימים הפנורמיים או הנגטיבים הקטנים של 110.

ב-5 בספטמבר 2026 התקיימה ה-Analog Art Affair ב-BASE שב-Carlswerk בקלן-מיהלהיים, תערוכה ואירוע קהילתי סביב צילום אנלוגי. Dirk Trampedach כתב סקירה מפורטת ב-fotowissen, וקראתי אותה בהנאה, כי היא מראה היטב כמה התחום חי ותוסס כרגע.

האירוע קיים רק מאז 2025. על שטח של כ-1,500 מטרים רבועים התכנסו יותר מ-50 מציגים: אמנים, מעבדות, הוצאות לאור, מותגים ואספנים. הכניסה הייתה חופשית, והיו סיורי צילום חינמיים, פודקאסטים חיים ובערב מפגש חברתי עם סטים חיים של ויניל. את הארגון הובילו בעיקר Ben Hammer וצוותו.

לפי הדיווח, עוד לפני הפתיחה עמדו מול הבניין צלמים עם מצלמות שנעו מ-Leica M3 ו-Pentax, Canon, Minolta ו-Olympus ועד דגמים נדירים כמו Plaubel ו-Zeiss. הכותב עצמו הגיע עם Nikon F3 HP, עדשת Nikkor 50 מ״מ 1:1.4 וסרט Wolfen NP 100. בפנים היו אזור בהיר ואזור חשוך; באזור החשוך התקיימו הרצאות, ביניהן הרצאה של Ilford על הסרטים שלה.

המפגשים שהוא מתאר נגעו בי במיוחד. Dan Hummel צובע באופן ידני תמונות שחור-לבן במכחול ובצבע. Hannah Sophie Huber מציגה תמונות של מפגשים יומיומיים. בדוכן אחד היו תלויות תמונות בפורמט 65×24, שצולמו במצלמה קטנה מסוג 35 מ״מ שחושפת רק פס צר במרכז השלילי. סיור הצילום של מועדון הצילום הברלינאי Filmriss עסק בקווים שממשיכים בתוך קווים אחרים. כפי שהכותב עצמו כותב, הוא נזקק למחצית מ-90 הדקות רק כדי להבין את הגישה.

מסקנתו חיובית מאוד: ארגון ותשתית טובים, הרבה רעיונות טריים ונוכחות מאוזנת של חברות מקצועיות. הוא מדגיש במפורש שתערוכה גדולה כזו היא חינמית. דיווח כזה מסקרן אותי לגבי המהדורה הבאה.

מקור: fotowissen

השם Praktica חוזר על מצלמת פילם פשוטה מאוד: ה-VF212, שהוצגה על ידי Phototrend בתחילת יולי 2026. זוהי מצלמת קומפקט פלסטיק לגמרי של point and shoot שפועלת כמו מצלמה חד-פעמית, עם הבדל גדול אחד: אפשר להחליף את הפילם כשהגליל מסתיים.

מבחינת מפרט, המידות שלה 119 x 67 x 41 מ״מ והמשקל 98 גרם. היא מקבלת פילם 35 מ״מ של 24 או 36 צילומים, יש לה עדשה בעלת מוקד קבוע של 31 מ״מ עם צמצם מ-f/9 עד f/11 וחלון ממוקד מסוג מנהרה. קידום הפילם והחזרתו ידניים, והפלאש המובנה פועל על סוללת AAA. המחיר המוכרז הוא 37 יורו, בצבע לבן קרם או אפור, והיא נמכרת ב-Amazon.fr.

מה שמשעשע אותי הוא ההיסטוריה שהשם הזה נושא עמו. Praktica היו בתחילה מצלמות שיוצרו בדרזדן מ-1949: מצלמות SLR עם גוף מתכת ותושבת M42, התשובה של מזרח גרמניה למצלמות היפניות בתקופת המלחמה הקרה. הדגם הגרמני האחרון, ה-BX20s, יצא ביוני 2001. מאז משתמשים במותג ברישיון למצלמות פילם ודיגיטליות שמיוצרות בסין, וה-VF212 היא החדשה ביניהן.

המאמר מציג אותה כשער כניסה לצילום בפילם, במיוחד לצלמים צעירים, ומדגיש את העיצוב הרטרו, הקלילות והפשטות שלה. הוא גם מזכיר שהתחרות כבר מבוססת היטב, ובמיוחד סדרת Simple Use של Lomography. בעיניי זו בשורה טובה שמופיעות אפשרויות במחיר כזה: כדי לנסות פילם בלי השקעה גדולה, זה בדיוק הסוג של מצלמה שחסר.

בסוף ספטמבר עלה לאוויר אתר עזר חדש לחובבי מצלמות פילם. Camera Index, שהקים Pierro Pozella מ-PPP Cameras, הוא אתר חינמי שמטרתו לקטלג כל מצלמת פילם שיוצרה אי פעם.

האתר נפתח ב-29 בספטמבר עם יותר מ-1,400 מצלמות, כולן מיצרנים ששמם מתחיל באות A, כמו Agfa, Ansco, Alpa ו-Argus. Pozella מתאר את המיזם כפרויקט ארוך טווח שייקח כמה שנים. קודם יגיעו היצרניות הגדולות והדגמים הפופולריים, והרשומות הפחות מוכרות ישלמו בהמשך. התוכנית אינה מסתכמת בגופי מצלמה בלבד, אלא כוללת עדשות, אביזרים וחלקים נוספים מההיסטוריה של הצילום.

כמה פרטים עניינו אותי במיוחד. מדובר במסד נתונים חי ולא בספר מודפס, כך שניתן לתקן ולהרחיב רשומות. לכל מצלמה יש תקציר קצר וברור שנלקח מספרים ומהרשת, וכן תמונה ממוזערת שנוצרה בתוכנה שפוזלה כתב בעצמו. הוא צופה עשרות אלפי תמונות כשהארכיון יושלם. בלוגים, חומרי תיקון ורשימה של חנויות אמינות נמצאים גם הם ברשימת המשאלות.

חלק מהרשומות עדיין דלות, וזה צפוי בשלב מוקדם כזה. ובכל זאת, למי שמנסה לזהות מצלמה שמצא בשוק פשפשים או בארון של קרוב משפחה, אינדקס חינמי כזה עשוי להפוך לתחנה ראשונה שימושית מאוד. אני אעקוב אחרי הקצב שבו יתווספו האותיות שאחרי A.

מקור: Kosmo Foto

הסיפור הזה נגע בי מקרוב, כי הוא משלב צילום אנלוגי, מלאכת יד וזיכרון משפחתי. בריו קוארטו שבקורדובה, הצלם חרארדו גונסלס השקיע שנה שלמה בבניית מצלמת דקה משלו, שאותה כינה "לה פטרו", ובעזרתה הוא מחזיר את הטכניקה הזאת לכיכרות העיר.

למי שלא מכיר, צילום דקה מאפשר לצלם, לפתח ולמסור תמונה תוך דקות ספורות, הכול בתוך המצלמה עצמה ומול האדם המצולם. גונסלס התסקרן בעקבות מצלמות הדקה שראה ברשתות החברתיות ובסרטים, ויצר קשר עם צלם מלה פמפה שעובד עם מצלמה דומה, שהובאה במקור מצרפת. על סמך שרטוטים הוא הרכיב את החלקים בהדרגה, בהקפדה רבה על חיתוכי העץ כדי שלא ייכנס אור.

השם הוא מחווה: סבו, ששם משפחתו פטרוצ'לי והוא היה מוכר בכינוי "אל פטרו", היה צלם חובב ופיתח את ההדפסים שלו בבית.

הדבר היפה ביותר הוא המפגשים שהמצלמה מעניקה לו. תושבים מבוגרים רבים ניגשים לספר לו שהם זוכרים את צלמי הדקה של פעם בפארק סרמיינטו. אדם אחד הגיע עם שני נכדיו וסיפר שהוא שומר כאוצר תמונה שלו עם סבו שלו, מהתקופה שבה היה בן 5 או 6; הוא רצה לשחזר את הסצנה כדי להוריש להם את אותו זיכרון.

מה שנשאר איתי הוא הרעיון שבבסיס: מול המיידיות של הטלפון הנייד, כאן ההמתנה היא חלק מהחוויה. את התערוכה של "לה פטרו" אפשר לראות במרחב התרבות פרנקלין ארגי קאנו, בארמון העירייה של ריו קוארטו.

מקור: Puntal

כשראיתי את שלוש המהדורות המיוחדות החדשות של מצלמות הפילם של Lomography, התגובה הראשונה שלי הייתה: יפה! הפעם מדובר ב-Sprocket Rocket Starlight, ב-Sprocket Rocket Ultra Violet וב-Lomomatic 110 Ladybug. השינוי העיקרי הוא בצבעים של המראה החיצוני, והמפרט של גוף המצלמה כמעט לא השתנה.

ה-Sprocket Rocket משתמשת בפילם 35mm, עם עדשה של 30mm ושני מצבי צמצם, f/10.8 ו-f/16. מהירות התריס היא 1/100 שנייה בתוספת מצב B, ואפשר גם לצלם חשיפה מרובה. המאפיין הבולט ביותר שלה הוא שהיא מכניסה לתמונה גם את חורי ההזנה של הפילם, והתמונות הרחבות שיוצאות ממנה מלאות אופי.

ה-Lomomatic 110 Ladybug מגיעה במראה אדום, עם עדשת זכוכית של 23mm ושני מצבי צמצם, f/2.8 ו-f/5.6. היא תומכת במעבר בין ISO 100/200/400 ובחשיפה מרובה, ופועלת על סוללת CR2 אחת. היא ממשיכה להשתמש בפילם 110, שכבר די נדיר היום, ולדעתי זה די נדיר שמישהו עוד מתעקש לייצר מצלמות 110.

שתי מצלמות ה-Sprocket Rocket כבר בשוק, ומחירן בבריטניה הוא 45 ליש"ט כל אחת. המחיר הבריטי של ה-Lomomatic 110 Ladybug עדיין לא פורסם, ואת הדגמים החדשים כבר אפשר לראות באתר הרשמי של Lomography.

למען האמת, המצלמות האלה מלכתחילה לא נועדו לאיכות תמונה, ונקודת המכירה הגדולה ביותר שלהן היא הכיף. במיוחד ה-Sprocket Rocket, שמכניסה את חורי ההזנה ישירות לתמונה — תחושת הפילם באמת חזקה מאוד.

מקור: 摄影笔记（网易号）

China Lucky Film, שנמצאת בתנופה בתחום סרטי הצילום הצבעוניים, מוציאה הפעם מוצר חדש בשחור-לבן. מדובר בשני סוגים, "Yingzhe (影哲) 100" ו-"Yingzhe 400", ולפי פוסט ב-Reddit נראה שכבר אפשר לקנות אותם בפלטפורמות מסחר מקוון בסין.

חשוב לשים לב שמדובר במוצר נפרד מסדרת SHD 100 / 400 הקיימת, שחזרה לשוק ב-2024. נראה שעוד לפני ההשקה הופיעו ברשתות החברתיות טיזרים מקוטעים, וב-6 בספטמבר משתמש Reddit פרסם צילומי מסך מעמוד מכירה סיני וכתב: "זה מוצר חדש לגמרי, לא סדרת ה-SHD הווינטג'ית (החדשה)". לפי הדיווחים המחיר קרוב מאוד לזה של Ilford Pan 100, וגם אני סקרן לראות איך התמונות ייראו.

הסרטים עדיין לא נכנסו לליין-אפ של Reflx Lab, שלעיתים קרובות מביאה סרטים מתוצרת סין למערב במהירות. האם אפשר יהיה להשיג אותם מחוץ לסין תלוי בהתפתחויות הבאות.

בשנה האחרונה China Lucky היא באמת יצרנית פעילה מאוד. בקיץ 2025 היא הוציאה את Lucky C200, שכיום נמכר באופן נרחב גם באירופה, במחיר דומה לסרטי הצבע הצרכניים של Kodak. בנוסף יצא גם C400 ברגישות ISO 400, והוא מתחיל להופיע על המדפים בחנויות מחוץ לסין.

ביפן עדיין אי אפשר לומר שיש ערוץ הפצה רשמי מסודר, אבל כחובב פילם, אני פשוט שמח שיש יותר אפשרויות. את איכות התמונה בפועל אעדיף לשפוט אחרי שיצטברו מספיק תמונות לדוגמה מחוץ ליפן.

מקור: FilmFocus

סריקת פילם תמיד הייתה כאב ראש בשבילי, אז לא יכולתי שלא להגיב לחדשה הזו. החברה הבריטית Soke Engineering מתכוננת להשיק את “Knokke”, סורק פילם 35 מ״מ לשימוש ביתי. לפי הדיווח, הוא סורק גליל של 36 תמונות בפחות מ-3 דקות, בכ-22 מגה-פיקסל לכל פריים, והמחיר המתוכנן בבריטניה הוא £799. ההזמנות המוקדמות מתקבלות עם מקדמה של £200, והמשלוחים מתוכננים לצאת בהדרגה החל מתחילת דצמבר.

אין צורך במחזיק: המכשיר מזיז את הפילם בעצמו, מזהה את הרווחים בין הפריימים וחותך כל פריים אוטומטית. כל עוד הגובה הוא 24 מ״מ, יחס הממדים לא משנה, כך שאפשר לסרוק כמו שהם גם פורמט חצי-פריים, פנורמה ואת הפורמט הרחב של XPan, וזה משמח.

מה שהכי סקרן אותי הוא שיטת “Trichrome”: כל פריים מצולם שלוש פעמים, בתאורה עוקבת של נורות LED אדומה, ירוקה וכחולה. מכיוון שאין שימוש באינטרפולציית Bayer, לטענתם אפשר להפריד ולקרוא בצורה נקייה את שכבות הצבע של נגטיב צבעוני. גם הסרת אבק ושריטות באמצעות אינפרה-אדום זמינה כמעט בלי להאריך את זמן הסריקה.

התוכנה המצורפת “Korova” כוללת בקרות תיקון D·C·M·Y בהשראת Fujifilm Frontier, ומנסה לשחזר בבית את תחושת העבודה במעבדה. עם זאת, היו שציינו שההבטחה המקורית מההכרזה להפוך אותה לקוד פתוח עדיין לא מומשה, ושתנאי השימוש אוסרים לשנות אותה. נקווה לראות התקדמות בנושא הזה.

מקור: FilmFocus

במבט ראשון חשבתי שזו רק קופסה חדשה, אבל Ilford באמת שינתה משהו מתחת למכסה המנוע. Harman Technology הוציאה סדרה קטנה של Ilford Delta 400 Professional בפורמט 35mm. האמולסיה היא אותה אמולסיה כרגיל, אבל היא מצופה על בסיס סרט גלילה שקוף יותר עם הגנה נגד הילה (anti-halation). זו הפעם הראשונה ש-Ilford משתמשת בבסיס מסוג זה בסרט שחור-לבן של 35mm.

לדברי Ilford, הבסיס החדש נותן טווח דינמי טוב יותר, יותר פרטים בצללים, חדות נוספת, סריקה קלה יותר ופחות הילה סביב הבהרות חזקות. הרגישות וזמני הפיתוח לא משתנים, כך שהשגרה שכבר יש לכם עם Delta 400 עדיין עובדת. הסרט מגיע בקסטה ובקופסה שחורות לגמרי, ויש להודות שזה נראה מעולה.

החלק המעניין הוא ש-Ilford מתייחסת לזה כמבחן ביקוש. אם אנשים יאהבו את התוצאות, הסרט עשוי לעבור לייצור סדיר. כנראה שאז הוא יעלה יותר, כי ייצור שכבת ההגנה נגד הילה יקר יותר.

המלאי מוגבל מאוד, והמחיר הוא בערך £13.08 לגליל בבריטניה ו-$15.19 בארצות הברית. הטיפ שהכי אהבתי: אם Delta 400 הוא הסרט הקבוע שלכם, צלמו גליל כזה לצד גליל רגיל באותו יום והשוו ביניהם. זה בדיוק מה שהייתי רוצה לעשות.

מקור: Camera Jabber