מצלמות פילם ביציעים: הצילום האנלוגי חוזר לאצטדיונים.

טרנד שמצאתי יפה: יותר ויותר אנשים לוקחים מצלמות פילם למשחקי כדורגל. בעידן שבו לכל אוהד יש טלפון נייד בכיס, למה לבחור בפילם?

הכל התחיל מרצון לשחזר את האסתטיקה של התמונות הישנות, אבל זה הפך למשהו רציני. כמה צלמים החלו לפרסם את העבודות שלהם ברשתות החברתיות וצברו מוניטין בקרב האוהדים.

גבריאל ויסניבסקי, בן 25, מתעד את קהל האוהדים של קוריטיבה בפרופיל "Coxa Analógico". הוא מצלם 24 או 36 תמונות בכל גליל, ולא רואה את התוצאה מיד, והוא אומר שהוא צריך באמת לחשוב על מה שהוא עושה. הפילם גם מחייב אותו להתקרב, לדבר ולהיות בתוך קהל האוהדים, בין הדגלים והכלי הנגינה. באצטדיון, הוא הפך ל"צלם הפילם". לדעתו, חסר מישהו שיציג את חיי היומיום ביציעים, ולא רק את השחקנים ואת רגעי השיא.

ג'וניור סזאר, בן 35, מ-"Grêmio Analógico", רואה בפילם דרך להאט: "הפילם הוא תרבות נגדית בעולם הדיגיטלי הזה". מכיוון שכל צילום עולה כסף, יש לחשוב לפני שמצלמים.

והעלות באמת משמעותית: גליל של 36 תמונות עולה כ-50 ריאל, ופיתוח וסריקה מוסיפים עוד כ-50 ריאל. סזאר מעריך בין 4 ל-5 ריאל לתמונה; ויסניבסקי השתמש כבר בחמישה עד שמונה גלילים במשחק אחד. יש גם סיכונים: גליל שלם יכול ללכת לאיבוד, טעות בחשיפה, חוסר אור בלילה, ואפילו נגמר הפילם ממש כשמתחילה "הגיהנום הירוק", מסיבת הפיירוטקים הירוקים של קהל האוהדים של קוריטיבה.

ההמתנה היא חלק מהקסם. ויסניבסקי מחכה שבוע או שבוע וחצי עד למעבדה, והוא מעבד מעט את התמונות כדי לשמור על האסתטיקה של הפילם. סזאר שומר גלילים ללא פיתוח, וכשהוא מקבל את התמונות, הוא מגלה מחדש רגעים שאולי שכח.

התנועה חורגת מגבולות ברזיל: פרויקטים כמו "AnalogFootball" מאגדים צלמים ממדינות כמו ברזיל, מקסיקו, ארצות הברית וצרפת, המתעדים כדורגל באמצעות פילם.

מקור: Portal Jornalismo ESPM.