תכנות ובינה מלאכותית

אירופה אוהבת קוד פתוח אבל תורמת לו מעט מדי

ב-Computable קראתי סיכום של הדוח של קרן Linux לשנת 2026, ״מצב הקוד הפתוח באירופה״, במהדורתו החמישית, שהוצג בכנס Open Source Summit Europe בפראג. המסר המרכזי ברור: שימוש בקוד פתוח לבדו לא נותן שליטה. צריך גם לתרום ולהשתתף בהנהגה.

המספרים מראים איפה זה חורק. עבור 94% מהארגונים האירופיים, ריבונות דיגיטלית חשובה לאסטרטגיה הטכנולוגית שלהם, ועבור 61% היא חשובה מאוד. מפתחים אירופים מספקים כמעט 40% מהתרומות לפרויקטי תשתית כמו Kubernetes ו-OpenStack, אבל ארגונים רבים מסתפקים בשימוש. ו-31% אין מסגרת רשמית לניהול קוד פתוח. מי שיש לו מדווח על החזר של יותר מפי ארבעה מההשקעה, לעומת פי 3.6 אצל מי שאין.

גם כלי קידוד מבוססי בינה מלאכותית מוזכרים: 94% משתמשים בכלי קידוד ליצירתיים או בודקים אותם, שלושה רבעים סבורים שהם מגדילים את ערכו של הקוד הפתוח, ו-48% בגלל זה משתמשים יותר בקוד פתוח. כמעט מחצית מתחזקת פורקים פנימיים, בעלות ממוצעת של 311 שעות עבור 9.5 פורקים בכל מחזור שחרור.

מה שבולט לי הוא שבראש Agentic AI Foundation עומדות בעיקר חברות אמריקאיות, כמו AWS, Anthropic, Google, Microsoft ו-OpenAI. ברמת Gold יש מאירופה רק את Suse ואת Ericsson. במקביל, הנציבות האירופית עובדת על חבילת ריבונות טכנולוגית בסך כ-2 מיליארד יורו.

Thierry Carrez מ-Linux Foundation Europe טוען שקוד פתוח עוזר להיות פחות תלויים, אבל רק עם השתתפות פעילה במבני הממשל הפתוחים. כמפתח, אני מסכים: בקשת מיזוג אחת לפעמים משפיעה יותר ממסמך מדיניות. ואצלכם, איך זה?

תגובות 0

הניחו את התגובה הראשונה, בכל שפה.

התחברו כדי להגיב