תכנות ובינה מלאכותית

Yapay zeka kodlama ajanları üzerine bugüne kadar okuduğum en ilginç verilerden biri bu oldu: daha fazla kod, otomatik olarak daha fazla yazılım demek değil.

Harvard'dan Fiona Chen ve James Stratton'ın çalışması, 2021'den Mart 2026'ya kadar 700'den fazla yazılım şirketinde 700 binin üzerinde çalışana ait verileri ve 300 milyon iş olayını incelemiş. Kodlama ajanları devreye girdikten sonra toplam kod satırı ortalama yüzde 30, commit sayısı yüzde 20, pull request sayısı yüzde 23 artmış.

Ama asıl soru şu: iş bitiyor mu? Jira gibi araçlarda takip edilen hata, görev ve özelliklerin tamamlanma oranında istatistiksel olarak anlamlı bir değişiklik görülmemiş.

Darboğaz kod incelemede. Bir pull request'in gönderilmesinden ana kod tabanına alınmasına kadar geçen süre yüzde 49 uzamış. Değişiklik istenen pull request oranı neredeyse iki katına çıkmış, pull request başına yorum sayısı yüzde 35 artmış, kod inceleyen çalışanların oranı da yüzde 14 yükselmiş. Yani yazma tarafında kazanılan hızın önemli bir kısmı inceleme ve düzeltmede geri harcanıyor.

Şirketler bunu da yapay zekayla çözmeye çalışıyor: Mart 2026 itibarıyla incelenen şirketlerin yüzde 80'i bir tür yapay zeka kod inceleme aracı kullanıyormuş. Yine de inceleme yorumlarının sadece yüzde 23,3'ü ajanlardan geliyor ve ajanlar pull request'lerin yalnızca yüzde 10,8'ine katkı veriyor; işin büyük kısmı hâlâ insanlarda. Aktif çalışan sayısında da, en azından incelenen dönemde, anlamlı bir değişiklik bulunmamış.

Verilerin Mart 2026'da bittiğini, araçların o tarihten beri geliştiğini de not etmek lazım. Ama benim çıkardığım ders net: verimlilik için sadece kod yazma süresini değil, inceleme, hata düzeltme ve entegrasyonu da hızlandırmak gerekiyor.

Ars Technica'daki haber: https://arstechnica.com/ai/2026/10/ai-coding-agents-generate-more-cod…
Çalışmanın PDF'i: https://fion.ac/jellyfish.pdf

Kaynak: DonanımHaber

כאדם שעובד יום-יום עם קוד, שנת 2025 הביאה שינויים משמעותיים עבורי. כלי תכנות מבוססי AI כבר לא רק עוזרים לי להשלים את השורה הבאה של הקוד, אלא מתחילים לקחת על עצמם משימות שלמות. אם נזכיר את המחצית הראשונה של השנה, בה כולם דיברו על חוויית ההשלמה של Cursor ו-Copilot, במחצית השנייה, פתאום הפכה הגישה המבוססת על "Spec" לפופולרית, והמאגרים התמלאו בקבצי Markdown המיועדים ל-"Agent".

התחושה העיקרית שלי היא שהתחום של תכנות עובר מ-"שליטה אנושית" ל-"שליטה של ה-Agent". בעבר, ה-AI רק ניחש את התו ה-הבא, אבל עכשיו הוא מסוגל לבצע משימות שלמות, החל מניתוח דרישות ועד ליצירת קוד ובדיקת תוצאות. דבר מעניין הוא שרוב הכלים המובילים מציעים בו-זמנית שלושה פורמטים: IDE, CLI ו-Cloud, ובסופו של דבר הם מתכנסים לכיוון של "Agent".

אבל עם השינויים האלה מגיעות גם בעיות. הבעיה הכואבת ביותר היא עלות ה-"Token": ככל שהמשימות ארוכות יותר, ככל שיש יותר שימוש בכלים, וככל שההקשר חוזר על עצמו, כך החשבון גדל במהירות. השנה, במקום לדבר על "איך לכתוב Prompt", כולם מדברים על "הנדסת הקשר" – איך למצוא את האיזון הנכון בין יעילות, עלות ואיכות, ואיך להגדיל את שיעור הפגיעות בזיכרון המטמון.

עבורי, נקודת המפנה האמיתית בשנת 2025 אינה מי מודל ה-AI הוא החזק יותר, אלא מי מצליח להפוך את המגבלות והזיכרונות הסמויים הקיימים בפרויקט למבנה הקשר שהמודל יכול להבין ולנצל. הערך של המתכנת עובר בהדרגה מ-"כתיבת קוד" ל-"הגדרת כללים". השנה הזו הייתה באמת קסומה.

מקור: InfoQ

לפי IT之家, JetBrains הודיעה ב-8 באוקטובר, בפוסט בבלוג, על מודל הבינה המלאכותית לתכנות Mellum2.1, שמטרתו המרכזית היא לחזק תכנות סוכני. כמפתח אני עוקב בעניין אחרי מודלים פתוחים כאלה שאפשר להריץ מקומית, ולכן אני מסכם כאן את עיקרי הדברים.

המודל שומר על הארכיטקטורה של Mellum2: מדובר במודל מסוג mixture of experts (MoE) בגודל 12 מיליארד פרמטרים, מתוכם 2.5 מיליארד פעילים, ועדיין מופץ ברישיון Apache 2.0. השינוי המרכזי באימון הוא שלב הלמידה החיזוקית שאחרי האימון המקדים הורחב משלב סיום קצר לחלק המרכזי של האימון. נוספו נתונים במתמטיקה, בתחרויות אלגוריתמים, במדעים, בשימוש בכלים ובהנדסת תוכנה, נבנו סביבות למידה חיזוקית פנימיות, ובמהלך האימון הופעלו מיליוני sandbox על פני אלפי סביבות. לפני האימון מסננים משימות עם מבחנים פגומים, תשובות שאי אפשר לאמת או רמת קושי לא מתאימה.

לפי התיאור הרשמי, המודל יכול לחקור בסיסי קוד, לערוך קבצים ולבדוק את השינויים שלו. השיפור הגדול ביותר נוגע לתכנות סוכני: הוא מזהה את שורש הכשל של מבחנים שנכשלים, מנסח תיקון ומאמת את התוצאה. מבחינת מהירות הארכיטקטורה לא השתנתה, אבל חיזוי רב-טוקנים (MTP) מאיץ את היצירה לבקשה בודדת בכ-1.6 פעמים. בהשוואה ל-Mellum2, ל-Qwen3.5-9B ול-Gemma 4 E4B באותם תנאי הערכה, תפוקת הפלט של Mellum2.1 על H200 בודד תחת עומס גבוה קרובה לכפליים מזו של Qwen3.5-9B.

המודל זמין ב-Hugging Face וניתן לפרוס אותו מקומית או בתשתית משלכם, כך שחברות יכולות לשמור את הקוד והנתונים שלהן בסביבה שלהן. JetBrains מתכננת להוציא גרסאות GGUF עבור llama.cpp, Ollama ו-LM Studio, וכן רכיב MTP לפענוח ספקולטיבי ב-vLLM.

אני מחכה לגרסת GGUF, כי אז מפתחים רגילים יוכלו לנסות אותו על המחשב שלהם. מה חשוב לכם יותר במודל לתכנות: הדיוק או עלות הפריסה?

מקור: IT之家

במאמר של ITmedia NEWS נודע לי ש-Google הכריזה על פלטפורמת משחקים ניסיונית בשם "Playground". ההכרזה פורסמה ב-7 באוקטובר 2026 לפי שעון ארצות הברית, ומאותו יום היא זמינה בדפדפן לאינטרנט למשתמשים בארצות הברית מגיל 18 ומעלה.

השימוש בה מתבסס רק על הוראות כתובות. אפשר להתחיל מדף ריק, לערוך פרומפט התחלה מוכן או להשתמש בתמיכה מודרכת, והמשחק שנוצר נבדק מיד במקום. שינויים בפיזיקה, בחוקים, בדמויות ובסביבה מיושמים כשמתארים אותם במילים. לפי המאמר, אין צורך בניסיון בתכנות, אבל מודל הבינה המלאכותית בשימוש לא פורסם.

אפשר גם לשתף. מכיוון שהיא מבוססת רשת, אפשר לשחק בה בסמארטפון או במחשב. אפשר לשלוח קישור שיתוף לחברים ולמשפחה, לפרסם את המשחק בגלריה "Explore" או להשאיר אותו פרטי. בחלק מהז'אנרים יש טבלאות מובילים ומשחק רב-משתתפים, ומשחקים שפורסמו עוברים בדיקת בטיחות לפי הנחיות הקהילה של Google. יכולת יצירת המשחקים תיפתח בשלבים, בהתאם לחברות ב-Google One.

ההכרזה השנייה היא שיתוף פעולה עם Unity. שתי החברות מתכננות להשיק בשנת 2026 מוצר חדש בשם "Unity Spark", שיוסיף ל-Playground מכניקות משחק מלאות, תלת-ממד באיכות גבוהה והגמישות של סביבת הריצה של Unity. הוא גם יתחבר ישירות ל-Unity Asset Store. המוצר נבדק כעת, ובקרוב תתחיל בטא סגורה. מנכ"ל Unity ציין שכשלושה מיליארד בני אדם משחקים מדי חודש במשחקים שנוצרו ב-Unity, אך רבים מהם מעולם לא יצרו משחק בעצמם.

לדעתי, שיתוף ומשחק במשחקים שנוצרו בפרומפטים יכולים להיות נקודת כניסה מעניינת לתכנות. מעניין אותי מה דעתכם על כלים כאלה.

מקור: ITmedia NEWS

Next פרסמה כתבה על Pi, ארנס בקוד פתוח שזה עתה הגיע לגרסה 1.0.0. למי שלא מכיר את המונח: ארנס (harness) הוא שכבת התוכנה שסביב מודל בינה מלאכותית ומאפשרת לו לקרוא קבצים, להריץ פקודות או לחפש ברשת.

Pi שואפת להיות מינימליסטית אך ניתנת להרחבה. היא תומכת ביותר מ-1,500 מודלים וגרסאות, מסחריים ומודלים עם משקלים פתוחים שניתן להריץ מקומית, ומציגה את עצמה כחלופה ל-Claude Code ול-Codex שאינה תלויה במודלים של Anthropic או OpenAI. מפתחים רואים בהגעה לגרסה 1.0 סימן לבשלות.

הכתבה מזכירה גם תוספות אחרונות: מחברי MCP, מצב בשם "codemode" ותמיכה ב-ChatGPT. על Pi Durable נאמר שהוא מסוגל לעמוד בפני כשלים פנימיים וחיצוניים הרסניים.

חשוב לציין שכ-80% מהטקסט שמור למנויים, ולכן אני מסתפק במה שניתן לקרוא בפומבי. בתגובות כמה קוראים משווים בין Pi ל-OpenCode: אחד מגדיר אותה כקלה מאוד אך קשה יותר להגדרה, במיוחד עבור MCP, ואחר מזכיר את הגרסה Oh-My-Pi. הכותב הודיע גם על כתבה נוספת בנושא ההתקנה והשימוש.

מה שמעניין אותי הוא הרעיון להפריד בין הארנס למודל: אפשר להחליף מודל בלי להחליף כלי. נראה אם הפשטות של Pi תחזיק כשהשימושים יסתבכו. ואתם, באיזה ארנס אתם משתמשים מדי יום כשאתם מתכנתים עם בינה מלאכותית?

מקור: Next

Xataka מספרת סיפור שמשלב תכנות, בינה מלאכותית ולא מעט מחלוקת. עד לפני כמה ימים ArtCraft הייתה פלטפורמה ליצירת תמונות וסרטונים בעזרת AI. Brandon Thomas, חבר בצוות, הודיע שבאמצעות vibe coding יצר תחליפים בקוד פתוח לשבע אפליקציות של Adobe, הכתובים ב-Rust: PhotoCraft (Photoshop), VectorCraft (Illustrator), FilmCraft (Premiere Pro), LightCraft (Lightroom), PdfCraft (Acrobat), EffectCraft (After Effects) ו-DesignCraft (InDesign).

הן מופצות ל-Windows, ל-macOS ול-Linux, וניתן להשתמש בהן גם מתוך ArtCraft. הכתבה מציינת ש-Adobe מעולם לא הציעה כלים יצירתיים מקצועיים ל-Linux, ולכן הפער הזה אינו קטן.

עמית של הכותב ניסה את PhotoCraft במשך כמה ימים: הפונקציות הבסיסיות עובדות, אין זכר לכלי ה-AI של Photoshop, והאפליקציה תופסת מעט מאוד מקום. ובכל זאת, בינתיים היא לא מחליפה את המקור. היוצרים עצמם מודים שהפרויקט נמצא בשלב אלפא מוקדם מאוד: חסרים כעשרים כלי AI ויצירה גנרטיבית, עומק בטיפוגרפיה ובתהליכי עבודה מקצועיים, וגם תאימות לתוספים.

לדברי היוצרים, הגישה היא clean-room: הם נשענים על מפרטים ציבוריים ועל ההתנהגות הנצפית של התוכנות, בלי קוד או משאבים קנייניים. PhotoCraft יכולה לפתוח קובצי PSD משום ש-Adobe פרסמה את המפרטים האלה. ברשת מסתובב חשד לא מבוסס שתוכנות Adobe עברו decompile.

Xataka מזכירה גם את הבעיות של vibe coding: קוד שנוצר בידי AI עלול להיות קשה לניפוי שגיאות ולכלול דברים שמתכנת אנושי לעולם לא היה כותב, וזה פחות חמור באפליקציות אישיות מאשר בפרויקטים גדולים. לדעתי זו אזהרה נכונה. כחלופות חינמיות הכותב מזכיר את Affinity, GIMP ו-DaVinci Resolve. האם הייתם סומכים על אפליקציה שנוצרה כך?

מקור: Xataka

קראתי את הניתוח של סיימון ביסון ב-Computer Sweden: מיקרוסופט העלתה את Rust למעמד פנימי של Tier-1, באותה רמה כמו C#, TypeScript ו-C. מעמד זה דורש, בין השאר, שרשרת כלים מלאה ואינטגרציה עם Windows ו-Azure.

ברקע, מארק רוסינוביץ', הטכנולוגי הראשי של Azure, העלה את בטיחות הזיכרון של Rust כחלק חשוב מאסטרטגיית האבטחה של מיקרוסופט, והחברה הייתה גם אחת ממייסדי Rust Foundation. מאמר אורח באתר של Rust Foundation מתאר איך Rust מחובר ל-Microsoft Visual C (MSVC) כדי לאפשר פעולה הדדית חלקה בין השפות.

הדבר הקונקרטי ביותר הוא backend חדש לקומפיילר של Rust, בשם rustc_codegen_utc. הוא משתמש ב-backend של Visual C, כלומר ב-DLL בשם C2.DLL, ומעביר קבצי .OBJ לקישור של MSVC. היתרון הוא שRust יכול להפיק תועלת מעבודת האבטחה והיציבות הקיימת של מיקרוסופט, וקוד Rust וקוד C הופכים לתואמים. מיקרוסופט מכנה את ה-backend מוכן לייצור ואומרת שמעל מאה פרויקטים פנימיים ב-Rust משתמשים בו. אבל הוא פנימי בלבד, והחברה רמזה שהכלים עשויים להפוך לקוד פתוח, בלי לקבוע לוח זמנים.

למי שנמצא מחוץ למיקרוסופט המצב קרקעי יותר: התמיכה ב-Rust ב-VS Code עוברת דרך rust-analyzer, עדיין צריך את MSVC C Build Tools כדי לבנות, וה-crate windows של מיקרוסופט נותן גישה ישירה ל-API של Windows. העצה של המאמר היא להתחיל מהכלים הקיימים כשלומדים פיתוח ל-Windows ב-Rust.

אני מוצא מעניין שחברה כה גדולה משקיעה כדי לא לתחזק שני צוותי מהדרים נפרדים. למה אתם משתמשים ב-Rust?

מקור: Computer Sweden

ב-Computable קראתי סיכום של הדוח של קרן Linux לשנת 2026, ״מצב הקוד הפתוח באירופה״, במהדורתו החמישית, שהוצג בכנס Open Source Summit Europe בפראג. המסר המרכזי ברור: שימוש בקוד פתוח לבדו לא נותן שליטה. צריך גם לתרום ולהשתתף בהנהגה.

המספרים מראים איפה זה חורק. עבור 94% מהארגונים האירופיים, ריבונות דיגיטלית חשובה לאסטרטגיה הטכנולוגית שלהם, ועבור 61% היא חשובה מאוד. מפתחים אירופים מספקים כמעט 40% מהתרומות לפרויקטי תשתית כמו Kubernetes ו-OpenStack, אבל ארגונים רבים מסתפקים בשימוש. ו-31% אין מסגרת רשמית לניהול קוד פתוח. מי שיש לו מדווח על החזר של יותר מפי ארבעה מההשקעה, לעומת פי 3.6 אצל מי שאין.

גם כלי קידוד מבוססי בינה מלאכותית מוזכרים: 94% משתמשים בכלי קידוד ליצירתיים או בודקים אותם, שלושה רבעים סבורים שהם מגדילים את ערכו של הקוד הפתוח, ו-48% בגלל זה משתמשים יותר בקוד פתוח. כמעט מחצית מתחזקת פורקים פנימיים, בעלות ממוצעת של 311 שעות עבור 9.5 פורקים בכל מחזור שחרור.

מה שבולט לי הוא שבראש Agentic AI Foundation עומדות בעיקר חברות אמריקאיות, כמו AWS, Anthropic, Google, Microsoft ו-OpenAI. ברמת Gold יש מאירופה רק את Suse ואת Ericsson. במקביל, הנציבות האירופית עובדת על חבילת ריבונות טכנולוגית בסך כ-2 מיליארד יורו.

Thierry Carrez מ-Linux Foundation Europe טוען שקוד פתוח עוזר להיות פחות תלויים, אבל רק עם השתתפות פעילה במבני הממשל הפתוחים. כמפתח, אני מסכים: בקשת מיזוג אחת לפעמים משפיעה יותר ממסמך מדיניות. ואצלכם, איך זה?

ריצ'רד ספיד מ-The Register כותב על ArtCraft, חברה שהוסיפה לאוסף אפליקציות ה-Rust שלה חלופות ל-Word, ל-Excel ול-PowerPoint. החברה מכנה אותן מימושים מחדש בשיטת "חדר נקי" של תוכנה קניינית, והפרויקטים נשענים במידה רבה על Claude לפיתוח. במאגרי ה-GitHub של החברה יש גם פרויקטים שמבוססים על Photoshop, Illustrator ו-Premiere Pro.

הבודק הריץ את WordCraft, החלופה ל-Word, על Surface עם מעבד Arm, וציין שהוא עבד היטב. הוא דומה ל-Word, אך הכפתורים, האייקונים והתמונות שונים. הפרויקט נמצא בשלב pre-alpha; ArtCraft מעריכה את הזהות בתכונות ל-Word בכ-62 אחוזים, והבודק ממליץ לא להשתמש בו בסביבת ייצור. מפת הדרכים מודה שבדיקות תאימות לקבצי DOCX אמיתיים עדיין לא החלו, ושתרשימים, SmartArt ואובייקטי OLE מוטמעים אינם נתמכים.

באשר לרישיון, WordCraft מופץ ברישיון כפול MIT או Apache 2.0. מילון האיות והמקפים משתמשים ברשימת המילים Moby Hyphenator II של Grady Ward, שנמצאת בנחלת הכלל. ArtCraft טוענת שהכול נבנה על בסיס מפרטים ציבוריים ותצפיות, וששימש משאבים מקוריים או ברישיון פתוח. The Document Foundation, שמפתחת את LibreOffice, סירבה להגיב; מיקרוסופט אישרה קבלת הפנייה ללא תגובה נוספת, ואדובי לא הגיבה על פרויקטי אפליקציות היצירה.

Neil Brown מ-decoded.legal אמר לעיתון שהמצב המשפטי יתלוי בתחום השיפוט, ושהמפתחים עשויים לטעון שמימוש עצמאי אינו מפר זכויות, אך בהתחשב במה שעומד על הכף, מחלוקת עלולה להגיע לבית המשפט.

מה שמעניין אותי הוא לא הטענה עצמה, אלא המהירות: צוות קטן שמשתמש בכלי קידוד מבוסס AI יכול לפרסם חבילת משרד מוכרת, לא גמורה אבל שמישה מספיק כדי לבדוק. השאלות הפתוחות הן איכות, תחזוקה והצד המשפטי. אשמח לשמוע איך אחרים שכותבים קוד עם עוזרי AI חושבים על טענות "חדר נקי" כאלה.

מקור: The Register

קראתי באתר של פורטל טכנולוגיה שOpenAI הכריזה על תכונה חדשה ב-ChatGPT בשם "ממשק חכם" (Intelligent UI), שמגיעה יחד עם השקת מודלי GPT-6. העיקר הוא שתשובה כבר אינה רק טקסט: בתוך השיחה עצמה אפשר לשלב טקסט עם אלמנטים ויזואליים אינטראקטיביים.

האלמנטים הנתמכים כוללים איורים, תרשימים, גרפים, טפסים וכפתורים אינטראקטיביים. לפי המאמר, שמצטט את הבלוג של OpenAI, GPT-6 אומן לזהות מצבים שבהם אלמנט אינטראקטיבי עדיף על טקסט, וגם לדעת איך למקם אותו בתוך התשובה.

בין הדוגמאות שהוזכרו: איור של אופניים עם שבעה הילוכים וכפתורים לבחירת חלקים והצגת מידע על כל אחד מהם, תמונות של אבני מאג'ונג מקובצות לסטים הניתנים לגלילה, וכלים קטנים כמו מחשבון לחיסכון פנסיוני או כלי לחלוקת חשבון בין כמה אנשים. מבחינת מודלים, GPT-6 Sol זמין למנויים ברמות גבוהות, ואילו מנויי Go ומשתמשים חינמיים מקבלים את Luna, היעיל יותר. המאמר מזכיר גם שיפור בחיפוש ברשת, תשובות חלקיות מהירות יותר בזמן איסוף המידע, ועמידות גבוהה יותר בפני ניסיונות לעקוף את אימון הבטיחות.

אני חושב שהצעד הזה חשוב למפתחים, כי הוא מקרב את הצ'אט לאפליקציה קטנה שנבנית לפי דרישה. השאלה הפתוחה היא אם כפתורים באמת יעזרו לנו יותר מטקסט כתוב היטב. אשמח לשמוע את דעתכם.

מקור: פורטל טכנולוגיה

אחרי חמש שנים Bootstrap זז שוב: אחד המייסדים, Mark Otto, הודיע על האלפא הראשונה של Bootstrap 6, כפי ש-heise developer דיווח. אני מוצא את זה מרגש, כי הפריימוורק יצא מהסביבה של טוויטר והוא בקוד פתוח מאז 2011.

המספרים מראים עד כמה Bootstrap התרחב: לפי הפרויקט, יותר מ-1.75 מיליארד התקנות. במקביל, נתח השוק שלו יורד. לפי W3Techs, בתחילת אוגוסט 2026 כ-13.8% מכלל אתרי האינטרנט השתמשו ב-Bootstrap, לעומת 15.3% בדצמבר 2025. Tailwind CSS צובר קרקע בפרויקטים חדשים.

הצוות מכוון לדפדפנים מודרניים: Chrome ו-Edge מגרסה 130, Firefox מגרסה 132 ו-Safari מגרסה 18. לשם כך Bootstrap 6 משתמש בתכונות כמו מעבר אוטומטי בין מצב בהיר לכהה, חלונות דיאלוג מקוריים ופריסות שמתיישרות לפי האלמנטים הסובבים ולא לפי החלון. צבעים, מרווחים ורדיוסי פינות ניתנים בעיקר לשליטה באמצעות משתני CSS, גם בזמן ריצה. שמות המחלקות מתקרבים ל-Tailwind: ‎.d-md-none הופך ל-.md:d-none, ו-.col-lg-6 הופך ל-.lg:col-6. אקורדיונים עובדים ללא JavaScript.

מה שבעיני בולט במיוחד הוא חלק הבינה המלאכותית: התיעוד זמין כ-llms.txt ו-llms-full.txt, והמאגר מכיל קובצי מיומנויות שנועדו לעזור לסוכני AI, למשל במעבר בין גרסאות.

לפי הכתבה, אי אפשר פשוט להעביר דפים קיימים. Bootstrap 5 ימשיך לקבל תמיכה לעת עתה, ולפני סוף התמיכה יצא עדכון ל-5.4.0. בגרסה 7 צפויה להגיע הרבה יותר מהר. מי מכם עדיין משתמש ב-Bootstrap, ומי כבר עבר למשהו אחר?

מקור: heise online

השבוע ידיעה מ-XYZ תפסה את תשומת ליבי: האוניברסיטה הטכנולוגית של ורוצלב (Politechnika Wrocławska) והמרכז לאונקולוגיה, פולמונולוגיה והמטולוגיה של שלזיה התחתונה בונים פלטפורמת בינה מלאכותית לתחום הבריאות. זה לא עוד צ'אטבוט. זה מודל בסיס שמחבר בין התיעוד הרפואי, תוצאות המעבדה, ההדמיות ומסלול הטיפול.

הם מתחילים בסרטן הריאה. DCOPiH מקבל יותר מ-1,400 מטופלים חדשים בשנה, והנתונים שלו מתועדים היטב. המערכת אמורה לוודא שהתיעוד שלם לפני הקונסיליום, להצביע על חוסרים ולא לתת למטופל “ליפול” בין הבדיקות. ההחלטה נשארת אצל הרופא. הבינה המלאכותית אמורה להחזיר לו זמן ליד מיטת החולה, לא לחשוב במקומו.

מבחינה טכנית, מה שמסקרן אותי הוא הלמידה הפדרטיבית: הנתונים נשארים בבית החולים, ורק תוצרי האימון מגיעים למודל המשותף. הבסיס אמור להיות הניסיון עם המודל הפולני PLLuM, אבל עם שפה רפואית אמיתית ויכולות מולטימודליות.

אב הטיפוס הראשון צפוי בחודשים הקרובים. אם הפרויקט יתרחב מעבר לשלזיה התחתונה, הוא עשוי להיות אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הפולניים החשובים, כאלה שכדאי לדבר עליהם בלי רעש שיווקי.

מקור: XYZ