Klipper: קוד פתוח בלי קהילה

Klipper הפך לתקן עבור בעלי מדפסות רבים, אבל מאמר של Алексей Свиридкин בבלוג של Ænix מעלה שאלה לא נוחה: מה קורה אם פרויקט נשען על אדם אחד? הכותב מבהיר שזו דעתו האישית, ומגבה אותה בטיעונים מסוימים למדי.

הטענה המרכזית: הקוד של Klipper מצוין, אבל הפרויקט אינו מאורגן כמו ארגון. ב-CONTRIBUTING.md מופיע רק Kevin O'Connor. יש ארבעה סוקרים, אבל רק לו יש הרשאת commit ל-master, ולכן גורם האוטובוס הוא אחד. מעקב הבאגים סגור למעשה: נשארה בעיה אחת פתוחה שמציינת שאינו בשימוש, והדיונים עברו לפורום שבו מחכים יותר מ-200 PR.

כדוגמה הכותב בוחן את PR מספר 6826, שמוסיף האזנה על שקע TCP לצד שקע Unix. לפי ההערכה שלו, המבוססת על תמונת Docker של mkuf/moonraker, יותר מ-400 אנשים היו משתמשים בתכונה, אבל לא הגיעה תשובה עניינית. כתוצאה מכך, תכונות שאינן בליבה נודדות לפורקים. Snapmaker שינתה כ-20% מבסיס הקוד עבור המדפסת U1 שלה, ו-Creality וספקים אחרים משגרים גרסאות ישנות וקפואות.

לדברי הכותב, פורקים יקרים לספקים בגלל rebase ו-backport, ולכן יש לתרום לענף הראשי במקום שבו ערוץ הקבלה עובד. לפורקים מסחריים הוא מציע קרנות ניטרליות בדוגמת OpenTofu, Valkey ו-OpenSearch.

אפשר לא להסכים עם חלק גדול מהדברים, אבל מי שבוחר מדפסת וקושחה מרוויח לדעת על איזו מערכת אקולוגית הוא נשען. בעיניי, המסקנה המרכזית היא שרישיון פתוח אינו מבטיח פיתוח פתוח.

מקור: Habr (Ænix blog)