Hyperallergic על «The Story of Printmaking»: הדפס כאמנות המשותפת הראשונה בהיקף המוני

בריג'ט קווין מ-Hyperallergic סקרה את ספרה של הולי אי. ג'יי. בלאק משנת 2026, The Story of Printmaking: A Global History of Art, והטיעון שלה נשאר איתי: תולדות ההדפס הן במהותן תולדותיה של הנגשת האמנות.

נקודת המוצא של קווין היא כמה נדירות היו התמונות בעבר. לפני שההדפסה התפשטה, תמונות היו קשורות בעיקר לטקסים דתיים, למרחבים קדושים, להשכלה מיוחדת או לעושר. ההדפסים היו מן האתגרים הראשונים והעמידים ביותר לבלעדיות הזו, שכן הם היו יצירות האמנות הראשונות שאפשר היה לשכפל במספרים גדולים ולהעביר מיד ליד.

הביקורת מציינת גם שההדפס נחשב לרוב לנחות מציור ומפיסול, אף שהדפסים נשאו ברחבי העולם אמונות דתיות והיסטוריה אינטלקטואלית, ושימשו ככלי תעמולה ומחאה. לדברי קווין, ספרו של בלאק מביא נקודות מבט מאזורים רבים ומציב במרכז הסיפור דמויות שאולי לא היו אמנים כלל.

הביקורת מלווה בתמונה של הוקוסאי, «פוג'י כפי שנראה מקנאיה בטוקאידו» מתוך הסדרה «שלושים ושישה מראות של הר פוג'י» (סביב 1830–1832), תזכורת טובה לכך שחיתוך עץ בודד יכול היה להגיע לקהל עצום.

כמי שאוהב חריטה בעץ ובלינוליאום, אהבתי את הזווית הזו. בכל פעם שמוציאים הדפס, עושים גרסה קטנה של אותו דבר: מנגישים רעיון לידיים רבות. קווין מסיימת בהצעה שהמסר רלוונטי במיוחד עכשיו, ואני חושב שהיא צודקת.

מקור: Hyperallergic