Fågelskådning är den där hobbyn du alltid kan ha med dig — på tomten, i skogen eller vid havet. Det bästa rådet jag fick när jag började var att starta i januari, när antalet arter i landet är begränsat och de fåglar du ofta ser blir lättast att lära dig. En fågelmatning på vintern är guld värd: då kommer fåglarna till dig.
Utrustningsmässigt behöver du inte mycket. Skaffa en bra fågelbok — «Fågelguiden» är standard, men som nybörjare kan en enklare bok om de vanligaste arterna vara mindre överväldigande. En handkikare gör allt roligare; börja gärna med att låna eller köpa begagnad. En fågelapp i mobilen är också ett smidigt alternativ.
Det som hjälpte mig mest var sannolikhetstänkande: ser du en «silltrut» mitt i vintern är det troligare en havstrut, och en flock «azurmesar» vid matningen är nästan alltid stjärtmesar. Lär dig först utesluta de vanliga arterna. Och framför allt — var ödmjuk och stör inte fåglarna, särskilt inte under häckningen.
Att rapportera i Artportalen är både kul och nyttigt: dina observationer bidrar till kunskapen om Sveriges fågelfauna, och du får en fältdagbok att titta tillbaka på. Att vara ute med andra skådare via en lokal förening är nog det som ger allra mest.
Mitt tips är att inte stressa fram resultat. Lär dig en sång i taget, njut av gryningarna, och plötsligt märker du att du hör och känner igen fler arter än du trodde var möjligt.
לפעמים מגיעות בשורות טובות מתחום שימור הטבע, וזו אחת שאני אוהב במיוחד. BirdLife Sverige מדווחת שלפחות אחד־עשר חופיות דרומיות שגודלו במסגרת "פרויקט חופית הקרנן הדרומית" חזרו השנה לאולנד, ושש מהן ניסו להתרבות.
הפרויקט מופעל על ידי Nordens Ark ו-BirdLife Sverige בתמיכת Postkodlotteriet, והחל ב-2023. באותה תקופה הוערך שנותרו בשוודיה רק כ-40 זוגות, שבר קטן ממה שהיה לפני מאה שנה. השיטה היא לאתר קנים וביצים, לדגור על הביצים בתחנת גידול שבה הגוזלים מוגנים מטורפים, ולשחרר אותם לאחר מכן בביצות ובמדשאות הרטובות של אולנד כשהם מסוגלים לעוף. אחר כך הם חיים כעופות בר ומעבירים את החורף בצפון ובצפון־מערב אפריקה. טבעות צבעוניות אישיות מאפשרות לזהות אותם כשהם חוזרים.
השנה שוחררו 24 גוזלים מוכנים לטיסה על המדשאות הרטובות בדרום אולנד. חלקם כנראה נפלו טרף לטורפים, ככל הנראה מינקים. האביב היה יבש ובריכות מים רבות התייבשו מוקדם, והטריפה של הביצים הייתה גבוהה, אבל מאוחר יותר ירדו גשמים נוספים והתנאים השתפרו. כמה מהעופות שחזרו התרבו בעצמם והטילו ביצים, וחלקם נלקחו לטיפול של הפרויקט, כך שנולד דור חדש.
Eleonor Karlsson, ראש הפרויקט ב-BirdLife Sverige, מזכירה שהנדידה הראשונה של עופות נודדים היא המסוכנת ביותר ושכל פרט יקר מאוד. Emma Nygren, מנהלת שימור הטבע ב-Nordens Ark, סבורה שמספר החוזרים האמיתי גבוה מאחד־עשר, כי המין קשה לספירה ולא כל המדשאות הרטובות נבדקו.
בתור חובב ציפורים, לדעתי הטבעות הצבעוניות הן החלק היפה ביותר בסיפור: אפשר לעקוב אחרי ציפורים בודדות מהביצה ועד החזרה. זה נותן תקווה למין שאחרת היה עלול להיעלם בקלות.
Burung Indonesia פרסמה כתבה לרגל יום הנהרות העולמי, וכאדם שאוהב לצפות בציפורים, אני חושב שהנהרות נשכחים לעיתים קרובות. יום הנהרות העולמי נחגג ביום ראשון הרביעי של ספטמבר. הוא החל ב-2005, כאשר האו”ם השיק את עשור הפעולה “מים לחיים”. הרעיון הגיע מהפעיל למען הנהרות מארק אנג'לו.
הכתבה מציגה כמה ציפורים החיות לאורך הנהרות. המלכון הצווארוני (Todiramphus chloris) מסווג כ”דאגה מינימלית” ברשימת IUCN של 2026, והוא צד דגים ובעלי חיים קטנים בצלילה מענפים. אנפית ג'אווה (Ardeola speciosa), בגובה של כ-46 ס”מ, ממתינה לטרף על הגדות. השתיים האחרות מטרידות הרבה יותר. האיביס הלבן-כתף (Pseudibis davisoni) נמצא במצב “סכנת הכחדה חמורה” וכיום שורד בעולם רק בלאוס, בקמבודיה ובאינדונזיה, וזוהה בנהר מהקאם שבמזרח קאלימנטן. המלכון כחול-האוזן (Alcedo euryzona), אנדמי לג'אווה, נמצא אף הוא במצב “סכנת הכחדה חמורה” ותלוי בנהרות באזורי יער.
העצוב מכל הוא הכרוון הג'אווי (Vanellus macropterus), אנדמי לג'אווה שמסווג כ”סכנת הכחדה חמורה” וככל הנראה כבר נכחד. אין תיעוד מאומת משנות 1930–1940, וסקרים שנערכו בין 2001 ל-2012 לא מצאו אותו.
נתוני איכות המים בכתבה השאירו אותי נדהם. הניטור במחצית הראשונה של 2025 כלל 4,482 נקודות ב-1,482 נהרות: 70.7% מהנקודות היו מזוהמות, ורק 29.3% עמדו בתקני האיכות. בדי.קיי.איי ג'קרטה, באיי ריאו ובדרום פפואה, כל הנקודות שנמדדו היו מזוהמות.
ההמלצות פשוטות: לא לזרוק פסולת לנהרות, לצמצם פלסטיק חד-פעמי, לשמור על צמחיית הגדות ולא לפגוע בבתי הגידול שסביב. גם הציטוט לסיום נראה לי מדויק: נהר בריא אינו רק מים הזורמים.
לפי Doğa Derneği, BirdLife International פרסמה את דוח הציפורים העולמי בפסגה הגלובלית על מסלולי הנדידה שנערכה בקניה. הדוח יוצא פעם בארבע שנים, והפעם הוא מתמקד לראשונה בציפורים נודדות ובמסלולי הנדידה שלהן. כצופה בציפורים, הנושא נוגע לי ישירות, ולכן רשמתי את הנקודות החשובות.
הממצא המרכזי מדאיג: כמחצית ממיני הציפורים הנודדות הולכים ופוחתים, לפי הכותרת של Doğa Derneği מדובר ב-45%, וציפור אחת מכל תשעה מינים נמצאת בסכנת הכחדה. התיעוד האחרון של החוחית הדקת-המקור (Numenius tenuirostris) הוא מפברואר 1995 מלגונה במרוקו; המין הוכרז כנכחד ב-2025, ההכחדה העולמית הראשונה של ציפור באירו-אסיה ובאפריקה מזה מאות שנים. בסיכון הגבוה ביותר נמצאות ציפורי הים וציפורי החוף.
ובכל זאת, יש לחדשות גם צד מעודד. כשמטפלים באיומים כמו מינים פולשים, אינטנסיביות חקלאית, שינויי אקלים וציד, מתקבלות תוצאות; וכשהאיומים מטופלים לאורך כל מסלול הנדידה, האוכלוסיות יכולות להתאושש. עבודה בינלאומית על הנשר המצרי עצרה את הירידה באוכלוסיית הרבייה שלו בבלקן.
עורך הדוח, ד"ר סטיוארט בוטשארט, מכנה את הציפורים הנודדות "שומרי" המערכות האקולוגיות וטוען שהשימור חייב להתבצע בקנה מידה של מסלול הנדידה. בפסגה נחתמה גם הצהרת ניירובי בדבר מסלולי הנדידה. סרדר אוזוסלו, רכז כללי של Doğa Derneği, מדגיש שלטורקיה שלושה מוקדי מגוון ביולוגי והיא גשר אקולוגי קריטי לנדידה בין אירופה לאפריקה.
לדעתי המסר של הדוח פשוט: הגנה על ציפור רק במקום שבו היא חיה אינה מספיקה; צריך לחשוב גם על כל תחנה שהיא עוצרת בדרך. הפרטים נמצאים ב-sowb.birdlife.org.
למי שצופה בציפורים בסתיו יש לי בשורה טובה. ב-29 בספטמבר הודיעה OTOP על גרסה חדשה של דפדפן EuroBirdPortal (EBP), הזמינה בכתובת eurobirdportal.org/pol/pl. לראשונה הוא מכסה את כל מיני הציפורים שמופיעים באירופה באופן קבוע.
במפות מונפשות שמתעדכנות מדי יום אפשר לעקוב אחרי כמעט 600 מינים: 477 שמופיעים באופן טבעי באיחוד האירופי, 32 מינים שהוכנסו ויש להם אוכלוסיות רבייה עצמאיות, ו-58 מינים נודדים נבחרים. מאז 2010 נכנסו למאגר 750 מיליון תצפיות, מתוכן 76 מיליון ב-2026. נתונים מ-21 פלטפורמות זורמים מדי יום למאגר המשותף, שנבנה על ידי רשת של 52 ארגוני ציפורים מ-41 מדינות.
השותפה הפולנית היא OTOP, שמפעילה את הפורטל ornitho.pl והיא השותפה המרכזית של eBird בפולין. הגרסה הראשונה של EBP נוצרה ב-2015, ומאז 2019 היא פועלת במצב "שידור חי" עם עיכוב של יום אחד. ההרחבה מומנה על ידי תוכנית LIFE של האיחוד האירופי, במסגרת הפרויקט "LIFE EBP Reinforcement".
נקודה מעשית: אפשר להשוות את המפות לשנה הקודמת, להציב אותן זו לצד זו, לשתף ברשתות החברתיות ולהטמיע באתרים. הטקסט מציג למשל את נדידת העגורים בסתיו של העונה הזו והעונה הקודמת, נושא רלוונטי מאוד עכשיו.
מה שמשמח אותי ביותר הוא ההדגשה שמאחורי המפות עומדים יותר מ-200 אלף מתנדבים מכל רחבי אירופה, שמזינים את התצפיות שלהם ל-ornitho ול-eBird. כל דיווח של צופה רגיל באמת תורם לתמונת הנדידה הזו, וזה אולי הטיעון הטוב ביותר לדווח גם על מינים נפוצים.
בעולם התצפיות על ציפורים בהולנד קורה שוב משהו מרגש באמת: מחריצי האגוזים הגיעו. לפי Vogelbescherming Nederland, נראו בערך 30 ב-8 באוקטובר, בעיקר בדרנטה ובצפון-מזרח הארץ. לדעתי זו בשורה טובה, כי מדובר במין שרוב הצופים לא רואים כל שנה.
הראשון של 2026 צולם ב-28 באוגוסט ליד Waddinxveen על ידי Dirk van Doorn, להפתעתו שלו. תצפית ב-Westmaas הגיעה ב-27 בספטמבר, ואחריה המספרים עלו במהירות. ציפור אחת ליד Gasteren שבדרנטה נשארה זמן רב יותר ומשכה עשרות חובבים. יש גם דיווחים רבים ולא ודאיים על ציפורים שחלפו מעל, וצפויות להופיע עוד באוקטובר.
מחריץ האגוזים הוא ציפור דומה לעורב, עם מקור גדול, נוצות חומות עם כתמים לבנים וזנב שחור-לבן. בטיסה הוא נראה כמו עורבנית, אבל טס מהר יותר וישר יותר. יש ציפורים שהן מאוד ידידותיות. הטיפ במאמר שימושי: הסתכלו על שיחי לוז בגנים, בפארקים וביערות, כי מחריצי אגוזים אוהבים מאוד אגוזי לוז.
זהו מין פולש. הפלישה הגדולה ביותר הייתה ב-1968, כשאלפי ציפורים הגיעו מאוגוסט וכמה אף נשארו להטיל ביצים באביב 1969. פלישות קטנות יותר היו ב-1971, 1977, 1985 ו-1991, והאחרונה, קטנה מאוד, ב-2008. כך שהמין הולך ונעשה נדיר יותר במדינתנו.
כנראה שחלק מהציפורים מגיעות מסיביר, ואולי גם מצפון סקנדינביה ומפינלנד. כשיש מחסור בזרעי אורן וערער סיבירי, מחריץ האגוזים הדק-מקור נודד מערבה במספרים גדולים; בסוף הקיץ של 2026 נראו בפינלנד הרבה מאוד נודדים. באופן אישי, מרשים אותי שמחסור במזון בסיביר יכול פתאום להיראות ביער בדרנטה.
SEO/BirdLife פרסמה את הסרטון השני בסדרה שלה «Somos Ciencia, Somos Acción» (אנחנו מדע, אנחנו פעולה). הוא מוקדש למדע אזרחי, והכוכבת שלו היא החוחית האירופית, ציפור השנה 2026. לדעתי זו דרך טובה להזכיר שגם מי שיוצא עם משקפת לצפות בציפורים יכול לתרום נתונים שימושיים.
השאלה המרכזית היא איך אנחנו יודעים שהציפורים נעלמות. לפי הארגון, התשובה טמונה באלפי אנשים שיוצאים מדי שנה לשטח, צופים, סופרים ומשתפים את הנתונים שלהם. SEO/BirdLife מתאמת יותר מ-12 תוכניות מדע אזרחי, ומעל 3,000 מתנדבים משתתפים במפקדים ובמעקבים נוספים. בסך הכול, מעל 18,000 איש משתתפים מדי שנה בתוכניות ההתנדבות שלה, ונאספו כ-16 מיליון נתונים.
הדוח «El Estado de las Aves de España 2024» (מצב הציפורים בספרד 2024) מצייר תמונה מטרידה. תוכניות המעקב אחר ציפורים נפוצות, Sacre (אביב), Sacin (חורף) ו-Noctua (ציפורי לילה), מראות ירידה נרחבת. באביב, 43% מהמינים ירדו לעומת 1998, ובקרב ציפורי הלילה יותר ממחציתן בירידה. בין המינים שנפגעו נמצאים דרור הבית, סנונית סמוקה, ירוק אירופי והחוחית האירופית.
לחוחית האירופית עדיין יש אוכלוסייה גדולה, אבל היא סובלת מלכידה לא חוקית למטרות מסחריות, מהחזקה בכלובים ומהשפעות השימוש המופרז בקוטלי חרקים ועשבים. לפי תוכנית Sacre, האוכלוסייה שלה מראה ירידה מתונה של 7.3%. אין צורך להיות מדען מקצועי כדי לתרום: מה שחשוב הוא עקביות התצפיות לאורך השנים.
כשראיתי את תוצאות מפקד 2026 של השחפים כפות-השחורות, שפרסמה באפריל אגודת הציפורים הבר של טייוואן, חשבתי שמדובר בבשורה טובה ונדירה. בטייוואן נספרו 4,719 ציפורים, שיא היסטורי חדש, עלייה של 550 ציפורים לעומת השנה שעברה, כלומר 13.2%. זו העלייה החדה ביותר בשנה אחת מבין כל אתרי החורף. הסך העולמי הוא 7,746, גבוה ב-11.1% מ-2025, וטייוואן מארחת כ-61% ממנו, ולכן האי הוא אתר החורף החשוב ביותר של המין.
שאר נתוני אתרי החורף הם: סין 1,849, יפן 757, הונג קונג ומפרץ הוהאי בשנג'ן 291, וייטנאם 72, דרום קוריאה 39, מקאו 12 והפיליפינים 7. בתוך טייוואן, העיר טאינאן עדיין מארחת את מספר הציפורים הגדול ביותר, 2,034, אף שחלקה ירד. מחוז צ'יאיי, עם 1,515 ציפורים, רשם את העלייה החדה ביותר, וגם זו שיא. שפך נהר ז'ושוי, על הגבול בין צ'אנגהוא ליונלין, רשם 465 ציפורים, ומחוז ילאן 53, ושניהם עברו את השיאים הקודמים. ציפורים נרשמו ב-15 מחוזות וערים, מה שמעיד על התפשטות רחבה יותר ועל כך שהאוכלוסייה נודדת צפונה. בנובמבר 2025, כשאגודת הציפורים של טאינאן סקרה את החוף מיונלין עד קאושיונג, כבר נספרו יותר מ-5,000 ציפורים, תוצאה שמתיישבת עם מפקד ינואר.
הדיווח גם מזכיר שבשורה טובה אינה סיבה להירגע. ב-2025 הורידה האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) את דירוג המין מ”בסכנת הכחדה” (EN) ל”פגיע” (VU), אך בתי הגידול המתאימים לא הדביקו את גידול האוכלוסייה. השנה התפרץ botulism בשטחי הביצה יונגאן וצ'ידון בקאושיונג, ו-45 ציפורים הוצלו, אך רק 14 מהן שרדו ושוחררו חזרה לטבע.
נוסף על כך, ה-21 במרץ היה היום הבינלאומי הראשון לשחף כף-שחורה. כמי שאוהב תצפיות ציפורים, אני חושב שמשמעות המפקד הזה היא שהמספרים עולים משום שמישהו סופר אותם בקפידה מדי שנה, ומשום שמישהו שומר על הביצות. האם ייוותרו כאן יותר ויותר ציפורים תלוי בשאלה אם שמירת בתי הגידול תצליח להדביק את הקצב.
כחובב ציפורים, זו בשורה טובה מבחינתי. הפארק הלאומי פונג ניא-קה בנג רשם 17 מינים חדשים של ציפורים, כך שהסך הכול בפארק עלה ל-353. לפי Tuoi Tre Online, המינים החדשים הופיעו ביער ירוק־עד על הרי גיר, בהרי עפר, לאורך נהרות ונחלים, בשטחי ביצה ובאזור המעבר שבין היער לאחו.
במקביל נבחנים שני אתרי צפרות: אחד בתוך הפארק הלאומי והשני במאגר הטבע דונג צ'או - חה נוק צ'ונג. המטרה היא לפתח תיירות אקולוגית. סגן מנהל מועצת הניהול, מר דין הוי טרי, אמר שצוות המחקר סקר 13 מסלולים כדי לאסוף נתונים על הרכב המינים, בתי הגידול, התפוצה והשפעה על קהילות הציפורים. סקר בקרב כמה מבקרים הראה שרבים רוצים לנסות צפרות, במיוחד מינים עם נוצות צבעוניות.
מה שבולט הוא הגישה הזהירה. מר טראן שואן מוי, חבר בצוות המחקר, הדגיש שצפרות אינה סיור תיירותי רגיל: על המארגנים להכיר את ההתנהגות, בית הגידול ותקופת ההופעה של כל מין. משיכה לא נכונה של ציפורים עלולה להפריע להתנהגותן הטבעית, במיוחד במינים אנדמיים ונדירים כמו chích đá vôi ו-khướu đá mun.
הקריטריונים לבחירת נקודות התצפית כוללים גיוון מינים, הסיכוי לראות ציפורים, מאפייני בית הגידול, נגישות ורמת ההשפעה האנושית. הצוות גם הכין מסד נתונים ומפות GIS של התפוצה של הציפורים. אזורים בעלי ערך אקולוגי גבוה ייהנו מהגנה קפדנית, ורק מקומות מתאימים יקבלו מבקרים.
למי שאוהב ציפורים כמוני, זה סימן חיובי: תיירות צפרות יכולה לצמוח כשהשימור נשאר בראש סדר העדיפויות. אני מקווה שהאתרים האלה ינוהלו ברוח הזו.
בימים האחרונים מרגישים שהסתיו מעמיק. דף Seasonal Front Watch של Bird Research עודכן ב-9 באוקטובר 2026, והגיעו הדיווחים הראשונים על נחליאלי דאורי ממחוזות יאמנשי וצ'יבה. שמיעת חדשות על ציפורי החורף גורמת להרגיש שהעונה באמת משתנה.
בסקר מתנדבים מדווחים על היום שבו ראו או שמעו לראשונה ציפור מסוימת. הדיווחים מופיעים על מפה כדי להראות כיצד העונות מתקדמות ביפן. נאמר שההשתתפות קלה גם ללא ניסיון בצפרות. יעדי האביב כוללים את ההופעות הראשונות של סנונית כפרית, קוקייה, קוקייה קטנה, זמיר מזרחי, ינשוף קטן, זבובון נרקיס וזבובון כחול-לבן, וכן את השירים הראשונים של זמיר יפני, עפרונית ועין-לבנה יפנית, וההופעות הראשונות של גוזלי ברווז ירוק-ראש. יעדי הסתיו הם ההופעות הראשונות של נחליאלי דאורי, קיכלי כהה (Dusky thrush) וערב, הקריאות הרמות של צבוע, ונחילי בולבול אוזן-חומה נודדים.
הקריטריונים ברורים: הזמיר היפני חייב להשמיע “הו-הו-קקיו” ברור; העפרונית נספרת רק כשהיא שרה בזמן טיסה; והסנונית הכפרית אינה נספרת אם רק עברה מעל הראש, אלא כשהיא מראה התנהגות של קשר למקום קינון.
הדוח של השנה מציין שהקריאות הרמות של הצבוע החלו להגיע, ושהיו גשמים כבדים באזורים שונים. באביב נרשם הינשוף הקטן מוקדם מהרגיל, וגם הזבובון נרקיס מעט מוקדם. השיר הראשון של הזמיר היפני נשמע ב-23 בינואר באוסקה, והעפרונית החלה לשיר בסוף ינואר באוקאיאמה.
להשתתפות, חברים יכולים להתחבר ולהשתמש בשירות האינטרנטי של Seasonal Front Watch במסגרת הסקר “ציפורים בסביבה”. מי שאינו חבר יכול לשלוח דיווחים בטופס דוא”ל עם מפה. כמו כן מפורסמות תחזיות לשיר הראשון של הזמיר היפני ולסנונית הראשונה.
נפלא שהצלילים שנשמעים בטיול רגיל, ללא ציוד מיוחד, יכולים לעזור למחקר. בסתיו הזה אני רוצה לחפש את הזנב האדום של הנחליאלי הדאורי.
בכל שנה אני מחכה לתוצאות EuroBirdwatch, והסיכום של BirdLife השנה שווה קריאה. בין 3 ל-4 באוקטובר השתתפו יותר מ-23,000 איש, 28 שותפים של BirdLife ארגנו 927 אירועים ברחבי אירופה ומרכז אסיה, והמשתתפים רשמו 4.8 מיליון ציפורים במסלולי הנדידה הסתווית שלהם. את הנתונים אספה, ניתחה ופרסמה BirdLife Slovakia.
הסכומים לפי מדינות מרשימים. BirdLife Finland רשמה 1.6 מיליון ציפורים, BirdLife Sweden 742,877 ו-MME/BirdLife Hungary 628,635. שלושת המינים הנפוצים ביותר היו אווז לבן-לחי (750,000), שחפית (515,000) וכרוי (428,000). הונגריה הובילה גם במספר האירועים (176) ובמספר המשתתפים (3,807), ואחריה שוויץ במשתתפים (3,414) ויוון (2,800). Vogelbescherming Nederland בהולנד ארגנה 150 אירועים, שניים אחרי הונגריה.
התצפיות הבולטות הן מה שהופך רשימה כזו למהנה. נודניות אדומות-גרון, נודנית של ריצ'רד ונודנית זיתית-גב הופיעו בבלגיה, בדנמרק ובהולנד, וזמיר צהוב-גבה בדנמרק, בשוויץ ובמלטה. יוון דיווחה על לפחות 73 אווזים קטנים לבני-מצח ונשרי מצרים, באיטליה נרשמו עיט בונלי ובאק מרמר, ובסקנדינביה נצפו זמיר פאלאס, רצנית מוזהבת וחסילון שחור-פנים. בטורקיה נספרו 1,128 עיטים קטנים מנוקדים, וברשימה של עיראק נכללו צייץ עיראקי, שורשור סיסי, עמיר אפור-ראש ופליקנים דלמטיים.
הכתבה מזכירה גם מהדורות קודמות להשוואה: ב-2023 יותר מ-15,000 משתתפים ו-3.52 מיליון ציפורים, וב-2025 יותר מ-27,000 משתתפים. ההשתתפות השנה נמוכה במעט מהשנה שעברה, אף שמספר הציפורים הוא הגבוה ביותר מבין המספרים שמופיעים בכתבה.
מה שאני אוהב הוא שפעולה כל כך פשוטה, לצאת ולספור, מתחברת לתמונה של כל הנדידה. זה גם מזכיר לי שהציפורים הנפוצות, אווזים, שחפיות וכרויים, הן שיוצרות את הסכומים האלה.
