דיירי הנהרות הצבעוניים: מהמלכון הצווארוני ועד לאיביס הלבן-כתף

Burung Indonesia פרסמה כתבה לרגל יום הנהרות העולמי, וכאדם שאוהב לצפות בציפורים, אני חושב שהנהרות נשכחים לעיתים קרובות. יום הנהרות העולמי נחגג ביום ראשון הרביעי של ספטמבר. הוא החל ב-2005, כאשר האו”ם השיק את עשור הפעולה “מים לחיים”. הרעיון הגיע מהפעיל למען הנהרות מארק אנג'לו.

הכתבה מציגה כמה ציפורים החיות לאורך הנהרות. המלכון הצווארוני (Todiramphus chloris) מסווג כ”דאגה מינימלית” ברשימת IUCN של 2026, והוא צד דגים ובעלי חיים קטנים בצלילה מענפים. אנפית ג'אווה (Ardeola speciosa), בגובה של כ-46 ס”מ, ממתינה לטרף על הגדות. השתיים האחרות מטרידות הרבה יותר. האיביס הלבן-כתף (Pseudibis davisoni) נמצא במצב “סכנת הכחדה חמורה” וכיום שורד בעולם רק בלאוס, בקמבודיה ובאינדונזיה, וזוהה בנהר מהקאם שבמזרח קאלימנטן. המלכון כחול-האוזן (Alcedo euryzona), אנדמי לג'אווה, נמצא אף הוא במצב “סכנת הכחדה חמורה” ותלוי בנהרות באזורי יער.

העצוב מכל הוא הכרוון הג'אווי (Vanellus macropterus), אנדמי לג'אווה שמסווג כ”סכנת הכחדה חמורה” וככל הנראה כבר נכחד. אין תיעוד מאומת משנות 1930–1940, וסקרים שנערכו בין 2001 ל-2012 לא מצאו אותו.

נתוני איכות המים בכתבה השאירו אותי נדהם. הניטור במחצית הראשונה של 2025 כלל 4,482 נקודות ב-1,482 נהרות: 70.7% מהנקודות היו מזוהמות, ורק 29.3% עמדו בתקני האיכות. בדי.קיי.איי ג'קרטה, באיי ריאו ובדרום פפואה, כל הנקודות שנמדדו היו מזוהמות.

ההמלצות פשוטות: לא לזרוק פסולת לנהרות, לצמצם פלסטיק חד-פעמי, לשמור על צמחיית הגדות ולא לפגוע בבתי הגידול שסביב. גם הציטוט לסיום נראה לי מדויק: נהר בריא אינו רק מים הזורמים.

מקור: Burung Indonesia