הסוד ליצירת עולם בדיוני מעניין: לכל דבר יש מחיר.

יש שאלה שאני משתמש בה יותר ויותר כדי לבדוק את העולמות שאני יוצר: האם העולם שיצרתי משפיע על ההחלטות של הדמויות, ובכך על הכיוון של הסיפור? אם התשובה היא לא, אז אני לא באמת בונה עולם; אני רק יוצר רקע.

הרעיון המרכזי פשוט וחזק: בעולם בדיוני, לכל דבר יש מחיר. כל מאפיין של העולם צריך להיות כרוך במאמץ, בנטל, ונטל זה צריך להיות קבוע, מתמשך, ובמיוחד, מקובל עבור אלה שחיים בו. אפילו אוטופיות אינן בחינם.

אני לא מדבר רק על כסף. המחיר הוא המאמץ הנדרש כדי להפוך אבן לכלי מטבח, כדי שקרקע תספק מזון למשפחה, או כדי שסיפור טוב יעורר את הזיכרון הקולקטיבי. שם נכנסת לתמונה ההיסטוריה והרקע של העולם.

הדוגמה שממחישה זאת בצורה הטובה ביותר היא כלי חרס שבור. העובדה שהדמות תגיד "הביאו לי עוד אחד", "נכין עוד אחד" או "אין עוד אחד" משנה מאוד: זה מספר על הדמות, על הסביבה שלה, על התרבות שלה ועל ההקשר, הכל בשורה אחת.

גם אני לא משתכנע לחזור על המשפט "קונפליקט, קונפליקט, קונפליקט" כאילו זה היה החוק היחיד. קונפליקט אינו מושג שגוי, אבל הוא לא היחיד, והוא לא חובה. אני חושב שחשיבה על עלויות היא כלי עדין יותר: העולם מעצב את הדמויות, מעוות אותן, מלמד אותן ומעניק להן מטרה.

כאשר העולם דומה לעולם שלנו, הדמויות מתנהגות כמונו, ולא צריך להשקיע הרבה מאמץ. אבל כאשר העולם שונה, כדאי לשאול, סצנה אחר סצנה, מה העלות של כל פעולה של כל דמות.

מקור: Guajars