הטיפלוכודון שלי (Tylecodon cacalioides): איך גרמתי לגוף המרכזי שלו (caudex) להתעבות.

מאז שהתעניינתי בצמחים בעלי גזע עבה (caudiciformes), ה-Tylecodon cacalioides הפך לאחד הפייבוריטים שלי. הוא מגיע מאזורים צחיחים בדרום אפריקה, ומה שמושך אותי במיוחד הוא הגזע העבה שלו והענפים שנראים כמו פסלים חיים. בנוסף, יש לו מחזור הפוך ממה שאפשר לצפות: הוא גדל בחורף ונח בקיץ, ולכן צריך ללמוד להבין אותו היטב.

הדבר הראשון שלמדתי הוא שהוא אוהב אור. בבית, אני מניח אותו ליד חלון מואר מאוד, עם אור שמש ישיר עדין או אור בהיר עקיף. ההשקיה תלויה בעונה: בתקופת הגדילה, מחורף לאביב, אני משקה אותו באופן מתוחכם ומאפשר לאדמה להתייבש בין השקיות. בקיץ, כשהוא נכנס למצב של מנוחה ומאבד את העלים, אני כמעט מפסיק להשקות: פעם בחודש או פחות. עודף מים הוא האויב הגדול ביותר של צמחים אלה.

למצע השתילה, אני משתמש בתערובת עבור קקטוסים וצמחים סוקולנטים, שאליה אני מוסיף חול גס או פרלייט כדי לאפשר ניקוז טוב. הוא סובל חום היטב, אבל לא עמיד לקרה חזקה: בחורף, אני דואג שהוא לא יירד מתחת ל-5 מעלות צלזיוס. אני מדשן רק בתקופת הגדילה, עם דשן לקקטוסים מדולל לחצי מהמינון המומלץ.

מה שמטריד אותי הכי הרבה, כמו כל חובב גזעים עבים, זה לגרום לגזע להתעבות. מה שעובד עבורי: השקיה סדירה אך לא מוגזמת במהלך הגדילה, הרבה אור כדי לקדם גדילה צפופה, גיזום של ענפים חלשים כדי שהאנרגיה תלך לגבעול, ועציץ שלא גדול מדי. בכל השתלה, כל שנתיים או שלוש שנים, אני חושף מעט את הבסיס כדי שיקבל אור, ואני משתמש בדשן דל בחנקן ועשיר באשלגן ובזרחן.

טיפול ב-Tylecodon הוא תרגיל של סבלנות, אבל לראות איך הגזע העבה מתפתח הוא אחד הדברים המענגים ביותר שהתחביב הזה נתן לי. אם אתם אוהבים צמחים בעלי גזע עבה, אני ממליץ לכם מאוד עליו.

מקור: Caudexista