טיפול בדקל מדגסקר: הרבה אור, מעט מים וחורף חם

דקל מדגסקר (Pachypodium lamerei) אינו דקל אמיתי, אלא צמח מיץ ממשפחת הנוריים. בשוק הוא נמכר גם בשם רגל עבה או קקטוס דקל. מה שמושך אותי אליו במיוחד הוא הגזע העבה והקוצני, שמאחסן מים. בתוך הבית הגזע יכול להגיע לקוטר של כ-30 ס״מ, והצמח בדרך כלל גדל עד לגובה של שני מטרים. במולדתו, מדגסקר, הוא יכול להגיע לשמונה מטרים.

לגבי מיקום, ככל שהמקום בהיר וחם יותר, כן טוב יותר; חלון הפונה דרומה הוא האידיאלי. בקיץ אפשר להוציא אותו החוצה, אבל יש להרגיל אותו בהדרגה לשמש ישירה, אחרת הוא עלול להישרף. הוא מרגיש הכי טוב בטמפרטורה של 18 עד 30 מעלות צלזיוס, ובחורף לא כדאי שהטמפרטורה תרד מתחת ל-15 מעלות. הוא אינו סובל כפור, ולכן יש להכניס אותו פנימה לפני הכפור הראשון.

האדמה חייבת להיות חדירה ומרופפת, למשל תערובת של אדמת קקטוסים, אדמת עציצים רגילה וחול, ושכבת ניקוז של חצץ או חרסית מורחבת. השקו במשורה: יש להשאיר את פני השטח מתייבשים בין ההשקיות, כי מים עומדים גורמים במהירות לריקבון שורשים. בתקופת הצמיחה, מהאביב ועד הסתיו, אפשר להשקות מעט יותר; בחורף מספיק שהאדמה תישאר לחה מעט. מאפריל עד ספטמבר מדשנים אחת לשבועיים עד ארבעה שבועות בדשן לקקטוסים מדולל.

מחליפים עציץ אחת לשנתיים עד שלוש, באביב, ובוחרים עציץ גדול בכשני ס״מ בלבד. חשוב: יש לעבוד עם כפפות ולשמור על הגזע, כי המיץ החלבי מגרה את העור, והצמח כולו רעיל בשל הקרדנוליד שבו, לכן יש להיזהר בנוכחות ילדים ובעלי חיים. ניתן להפיץ אותו מזרעים בטמפרטורה של 25 עד 30 מעלות, או בדרך פשוטה יותר בעזרת ייחורים מנצרים צדדיים.

לפי המאמר, נשירת עלים בחורף היא תופעה נורמלית: הצמח נח ומתחדש באביב. המזיקים הנפוצים ביותר הם כנימות קשקשיות וקרדיות עכביש; לחות גבוהה יותר וניגוב המקומות הנגועים עוזרים.

מקור: Gartenjournal