שעונים עגולים מספיקים: עלייתם של שעונים משולשים

רוב השעונים עגולים: נרתק עגול, חוגה עגולה ומתחתיה המון חלקים מכניים עגולים. אבל לאחרונה שמות מוכרים החלו לשבור את התבנית הזו. הארי סטיילס חבש Cartier Tank Louis, קונור סטורי שלף Jaeger-LeCoultre Reverso במופע אופנה, ושעוני ערב מלבניים כבר אינם מוטלים בספק על השטיח האדום. לפי כתבה ב-GQ, הצעד הבא הם המשולשים.

שעונים מסוג זה נדירים בשוק, אבל הדוגמאות הטובות מציגות טיעונים משכנעים. ה-Anoma A1, עם נרתקו המשולש המעוגל שנוצר בהשראת שולחן בצורה חופשית שעיצבה שרלוט פריאן בשנות ה-50, מוזכר כדוגמה הטובה ביותר בשנים האחרונות. מוזכרים גם ה-Angles Triscope וה-Nectere Eclipse.

מה שבאמת משך את תשומת ליבי הם החלוצים. ה-Hamilton Ventura, שעיצב ריצ'רד ארביב, הופיע ב-1957 כשעון היד החשמלי הראשון בעולם, ואף שכמעט 70 שנה חלפו, הוא עדיין נראה עתידני. באותה תקופה עיצב ז'ילבר אלבר את ה-Patek Philippe המשולש, מקט 3412. הוא יוצר מזהב 18 קראט, ונוצרו ממנו רק מעט יחידות.

אז למה דווקא העיגול ניצח? המומחים בכתבה אומרים פשוט שהוא עובד: העיגול סימטרי, קל לייצור, מתאים באופן טבעי למנגנון עגול ונוח על פרק היד. במשולשים קשה יותר לחבר את הרצועה, לסדר את החוגה ולאטום את הפינות בצורה מסודרת.

לחובבי שעוני וינטג', לדעתי הכתבה מציעה נקודת מבט טובה לחשיבה על הקשר בין הצורה למכניקה.

מקור: GQ Türkiye