自作オーディオに興味があって、トランジスタで小型のパワーアンプを作ったというブログ記事を読んだら、自分でもやってみたくなりました。参考にしたのは「定本 トランジスタ回路の設計」の第4章「ミニパワー・アンプの設計」。0.5W出力のアンプを、回路定数の決め方から評価までとても丁寧に追っていて、これから作る人に本当におすすめの本です。
設計仕様は、電圧利得10倍（20dB）、8Ω負荷で0.5W以上、周波数特性20～20kHz、歪み率1%以下。回路はエミッタ接地の電圧増幅段と、AB級プッシュプルの電流増幅段で組みます。AB級でクロスオーバー歪みを消すためにダイオードを入れる話や、熱暴走を防ぐためにトランジスタをヒートシンクに熱結合する工夫が、とても勉強になりました。
オーディオ・アナライザは持っていないので、フリーの回路シミュレータ LTspice で補完しました。過渡解析で入出力波形から利得を測ると、ほぼ設計通りの約10倍（20dB）。さらにFFTで高調波成分を確認し、.four コマンドでTHD（歪み率）を計算すると約2%という結果になり、本に載っている値とほぼ一致しました。
基板は EasyEDA で初めて設計して JLCPCB に発注。クーポン込みで500円ほどと驚くほど安く、中国からの発送も1週間程度でした。本当に動くか不安でしたが、きちんと音が出ました。歪みも少なく、普通のスピーカーと変わらないくらい気持ちよく鳴ってくれます。次は電源回路やデジタル回路にも挑戦してみたいです。
出典：よもつひらさか
אתר Hackaday מביא סיפור יפה על תיקון ובנייה מחדש. בונה שמכונה Boz קיבל מקלט סראונד של Pioneer שהיה שבור. הוא עמד על מדף כמה שנים, עד שעלה בדעתו הרעיון לבנות ממנו ג'וקבוקס לתקליטורים שהעתיק, ולהחיות את המקלט מחדש עם לוח אם חדש.
מגברי קולנוע ביתי מודרניים מלאים בתכונות דיגיטליות, וכשהן מתקלקלות הן לרוב סגורות וקשות לתיקון. אבל המכשיר הזה התברר כמודולרי להפתיע. הלוח הקדמי עם תצוגת ה-VFD והמנהל שלה עדיין עבדו, וכך גם מגבר ה-AB וספק הכוח שלו. עם מדריך השירות ביד, הנדסה הפוכה הייתה פשוטה, ולכן הוא הסיר את הלוח הראשי והחליף אותו.
הוא השתמש מחדש במחברים המקוריים ובכמה חלקים נוספים, ותכנן מעגל מודפס שנושא Raspberry Pi Pico ו-DAC. עם קושחת MMBASIC התוצאה נראית כאילו נבנתה כך מההתחלה, ומראה הלוח מבפנים, חוץ מכמה פתרונות זמניים, תורם לתחושה הזו.
Hackaday מציין שהפרויקט הזה מיוחד מבחינת איכות, ושפרויקטים של החייאה כאלה נראים בדרך כלל אצל חומרת משחקים.
אני אוהב שהשלב האנלוגי של ההגברה שעדיין עבד נשמר, ורק החלק הדיגיטלי המת הוחלף. זו רעיון מעשי לכל מי שיש לו בארון מקלט ישן עם רכיבי הגברה טובים, אבל עם «מוח» שבור.
מקור: Hackaday
פרויקט שהופיע ב-Elektor Labs תפס את עיניי כחובב פטיפונים: SchickeRIAA, מגבר מוקדם לפונו עבור מחטי MC בגרסה קומפקטית עם רכיבי חורים. הבסיס הוא תכנון ישן של John Linsley Hood, שבו איזון ה-RIAA אינו בנוי כרשת פסיבית, אלא מועבר אל לולאת המשוב השלילי של שלב ההגברה.
הכניסה היא מגבר מכשור מסוג THAT 1510 עם הגבר ליניארי של 40 דציבל. הוא גם הופך את הפאזה, כך שבשרשרת כולה אין היפוך פאזה. שלב האיזון שאחריו משתמש ב-OPA227, שהמחבר בחר בו בשל רעש 1/f נמוך והגבר לולאה פתוחה גבוה מאוד. ב-20 קילוהרץ ההגבר הוא 1, ולכן אין צורך בקוטב נוסף לתיקון התדרים הגבוהים. התדרים הנמוכים ביותר, כמו הרעש הנובע מתקליטים מעוותים, מסוננים כבר לפני שלב ה-RIAA בעל ההגבר הגבוה.
האספקה מעניינת במיוחד למי שבונה בעצמו: יש שנאי חיצוני, מכפיל מתח מסוג Delon על הכרטיס ורגולטור. גרסה קודמת השתמשה בזוג רגולטורים 317/337 עם הפניה מסוג זנר, והגרסה הנוכחית משתמשת ברגולטור עם משוב פעיל ומקור זרם קבוע מתוקן הבנוי משני טרנזיסטורים bipolar.
מה שאני אוהב הוא שקונספט ישן לא הועתק פשוט, אלא חושב מחדש בזהירות עם רכיבים מודרניים. הפרויקט פורסם ביולי 2026 ועודכן שוב בתחילת אוגוסט; התרשימים נמצאים בדף הפרויקט. ערכי הקבלים הסופיים אינם מופיעים בטקסט, ולכן כדאי להציץ בתיעוד ובדיון שם.
מקור: Elektor Magazine
לאודיו בצינורות יש בעיית תדמית. לעתים קרובות מדי הוא נלקח על ידי אנשים שמעניין אותם יותר להתרברב מאשר ההנאה מהבנייה עצמה, ולכן היה מרענן לקרוא על פרויקט שהולך בכיוון ההפוך.
בטינה נוימר מתמחה בבניית מעגלים מכתבי עת ישנים לאלקטרוניקה, והיצירה האחרונה שלה היא מגבר צינורות משנת 1955. Hackaday מכנה אותו נוגדן נהדר לשטויות המוזהבות של מגברי צינורות לאודיופילים, ואני מבין למה.
התכנון פשוט למדי: מגבר מקדים, אחריו מפצל פאזה ללא שנאי עם שני צינורות שמניע שלב יציאה פוש-פול. היא מסבירה קצת את המעגל, כולל מסלול המשוב אל הקתודה של צינור הפיצול הראשון. ספק הכוח הוא תכנון קלאסי של יישור בצינור עם מסנן מעביר-נמוכים חזק סביב סליל גדול.
הפרט האהוב עליי הוא השלדה. במקום לשלם סכום מופקע על שלדת צינורות מיוחדת, היא השתמשה בשתי תבניות אפייה, ולדבריה הן נראות טוב להפתיע. רוב החלקים הגיעו מקופסת הגרוטאות, כולל שנאי היציאה, וזה המקום שבו התחילו הצרות.
אחרי כמה תקלות וקצת תנודה לא רצויה, נותר מגבר שמבטיח, אבל יש בו עיוות ניכר, ש-Hackaday מייחס לשנאי. שנאי טוב יותר אמור להכניס את המספר לטווח מקובל. יש וידאו של כל הבנייה אם אתם רוצים את הפרטים.
אני אוהב את זה כי הוא מתייחס למגבר קודם כל כפרויקט אלקטרוניקה ורק אחר כך כחפץ סטטוס. תזכורת לכך שקופסת גרוטאות וסבלנות יכולות להביא רחוק, ושמתחים גבוהים ראויים לכבוד בזמן העבודה.
מקור: Hackaday
Elektor הוציאה כונן USB עם יצירותיו של Ton Giesberts, שנים רבות אחד המעצבים המוכרים ביותר של כתב העת. למי שאוהב לבנות מגברי שמע, זה אוסף מעניין: מאות פרויקטים, מאמרים והערות תכנון מכמה עשורים.
השמע הוא החוט המקשר. יש בו את מגבר ההספק הקומפקטי משנת 2013 (Elektor 201309) ואת מגבר ה-high-end Fortissimo-100, שהופיע כמעט עשר שנים מאוחר יותר. לאחרון יש שלב יציאה סימטרי לחלוטין. יש בו גם את Q-Watt, מגבר חצי-דיסקרטי שמספק למעלה מ-200 וואט על עומס של 4 אוהם עם עיוות נמוך מאוד.
אבל הכונן אינו מוגבל למגברים. יש בו לוח באפר ל-Raspberry Pi 400 שמגן על פיני ה-GPIO ומאפשר חיבור ללוגיקה של 3.3 וולט ו-5 וולט, ממיר טורי מ-USB למספר פרוטוקולים, מחולל פונקציות DDS ומד הספק AC/DC עם בידוד גלוונית ו-Arduino. יש גם תחנת טעינה ניידת הבנויה על סוללות AA מסוג NiMH. בראיון Giesberts מסתכל לאחור על הקריירה שלו ואומר שתכנונים ישנים שווים בחינה מחדש, עם שיפורים מסוימים ורכיבים מודרניים.
המחיר המומלץ הוא 49.95 יורו, ומחיר המבצע 39.95 יורו. כונן דומה, The Elektor Audio Collection 2026, עולה אותו הדבר. באופן אישי, הנקודה האחרונה של Giesberts היא שמוצאת חן בעיניי ביותר: תכנון אנלוגי טוב לא מתיישן, הוא רק מחכה לבונה חדש.
מקור: Elektor Magazine
למי שבונים רמקולים בעצמם: טור ה-Test Bench של Voice Coil, מאת Vance Dickason, כולל כתבה חדשה על Dayton Audio E150MR-4, מידרייבר מסיבי פחמן בגודל 5.5 אינץ' מקו Epique של המותג, שמכוון לצליל יוקרתי במחיר סביר.
כמה פרטי בנייה ראויים לציון. הקונוס הוא חלק אחד של סיבי פחמן מעוצב ומעוקל, שמזכיר את הקונוסים הארוגים הישנים. פקק הפאזה עשוי אלומיניום מלא והשוליים הם NBR עם גלגול חיובי. שאר הגמישות מסופקת על ידי עכביש בד שטוח בקוטר 3 אינץ'. סליל הקול הוא שתי שכבות של חוט נחושת עגול על מסגרת טיטניום בקוטר 30 מ״מ. הטיטניום הפך פופולרי למסגרות סליל כי הוא קשיח יותר מאלומיניום, עמיד בעיוות בהעתקות גדולות והוא פרמגנטי.
המסגרת היא עיצוב קנייני מאלומיניום יצוק עם שישה זרועות, דקות ומשופעות, 8.5 עד 10 מ״מ, כדי להפחית החזרות. היא פתוחה מתחת למדף העכביש, ומכיוון שלדרייבר אין פתח אוורור בקוטב, האוויר בפער מופנה החוצה מעל הלוח הקדמי, וכך המגנט מתקרר. מנוע הפריט משתמש בעול בצורת T עם טבעת קצר נחושת על הכיפה וצינור אלומיניום על הקוטב. ה-Xmax הוא 2.7 מ״מ וההספק RMS הנומינלי הוא 60 וואט, בהתאם לתדר המעביר הגבוה שבו משתמשים.
הכתבה ממשיכה לתוצאות המדידה, ששווה לבדוק אם אתם מתכננים תכנון תלת-דרכי.
המידרייברים לרוב מכריעים איך רמקול DIY נשמע, ולכן מבט מבוסס מדידות כמו זה שימושי לפני שמוציאים כסף.
מקור: audioXpress
Elektor חזרה אל ה-T-Reg בסדרת המעגלים שלה: מווסת מתח גבוה למגברי שפופרות. הפרויקט הוא של Jan Didden ופורסם לראשונה במרץ 2009; CJ Abate מציג אותו מחדש ב-19 במאי 2026.
המטרה ברורה: זמזום, אדווה שיורית ורעש במתח האנודה פוגעים באיכות הצליל. המווסת מספק מתח גבוה נקי ויציב, ומתאים הן לפרה-מגברים בשפופרות והן למגברי הספק. מתח היציאה ניתן לכוונון עד 500 וולט, ואלמנט המעבר יכול להיות שפופרת ריק או MOSFET.
מה שמעניין אותי הוא הגנת ההפעלה. טיימר CMOS 555 (IC1) מכבה עם השהיה את הנורית ב-IC3 לאחר ההדלקה. ההשהיה נקבעת על ידי R8 ו-C3, ועם הערכים שצוינו היא כ-30 שניות. ב-IC3 יש נורית שמניעה אופטוטריאק; כשהנורית דולקת, האופטוטריאק מדליק את התיריסטור TH1, שמפעיל את המתח הגבוה המיושר על שפופרת המעבר. מעגל הבקרה וההתייחסות מוזן ממתח החימום של השפופרות, דרך המיישר B1 והקבל C2.
מערכת העורכים מציינת שהמאמר בן יותר מ-15 שנה, ושייתכן שחלק מהרכיבים כבר אינם זמינים. עיקר מטרתו לשמש השראה לתכנון חדש. בטקסט אין רשימת רכיבים מלאה, והסכמה מצורפת כתמונה. מי שעובד עם מתח גבוה צריך כמובן להיזהר במיוחד.
מקור: Elektor
רמקול Leslie הוא אחד הצלילים המזוהים ביותר במוזיקה, והוא ידוע בטרמולו ובויברטו שנובעים מסיבוב פיזי. Hackaday סיקר פרויקט של Levi Graves שבנה שחזור מודרני, כי Leslie מקוריים יכולים לעלות אלפי דולרים.
המקורי עבד עם שני רמקולים. רמקול הצלילים הגבוהים הזין זוג קרנות על פלטפורמה מסתובבת, כאשר רק קרן אחת הפיקה צליל והשנייה שימשה כמשקל נגד. רמקול הצלילים הנמוכים כוון לתוף מסתובב. המוזיקאי בחר את המהירות של שניהם, וזה יצר את התנועה האופיינית של הצליל.
Levi משתמש בתוף Leslie מקורי, אבל הצליל מגיע מרמקול מסתורי בעוצמה של 100 וואט, והכול ארוז בצורה מסודרת בארון רמקול. הוא משתמש במנוע Leslie במהירות אחת, וכן בדוושת רגל שנבנתה בהתאמה אישית ומאפשרת שליטה מדויקת יותר במהירות הסיבוב של התוף.
הכתבה מזכירה שמוזיקאים כיום יכולים לדמות צלילים כאלה במחשב, ואילו בשנות ה-30 היה צורך להשקיע מאמץ רב כדי להשיג צלילים חדשים. ובכל זאת, המניפולציה הפיזית של גלי הקול נותנת תחושה שקשה לשחזר בדרך אחרת, וזו אחת הסיבות לכך ש-Leslie נשארו פופולריים לצד איברי Hammond.
מה שמושך אותי הוא שפרויקט כזה משלב חלקים ממוחזרים עם ארון בהתאמה אישית ואלקטרוניקה משלו. זו דוגמה טובה לאודיו DIY שבו המכניקה חשובה לא פחות מהמגבר. שימו לב שהכתבה מיולי 2025.
מקור: Hackaday
פרויקט קטן של רמקולים שנהניתי לקרוא: קרן מקופלת מיניאטורית בסגנון Fostex, שנבנתה סביב רמקול טווח מלא בקוטר 2 אינץ' שעולה כשני דולר. המחבר, mircemk, פרסם אותו ב-Elektor Labs בספטמבר 2026 ועדכן אותו זמן קצר לאחר מכן.
נקודת ההתחלה צנועה. לרמקול אין גיליון נתונים, ולכן אין פרמטרים של Thiele-Small. המחבר מדד בעצמו את תדר התהודה, כ-170 הרץ, בעזרת מחולל אודיו, נגד טורי של 10 עד 47 אוהם ומולטימטר, כשהרמקול תלוי באוויר חופשי. זו שיטה פשוטה שכל חובב יכול לחזור עליה.
הרמקול הוא קרן מקופלת עם עומס אחורי. מאחורי הרמקול יש תא ראשון חצי פתוח, מלא בחומר בולם, ואחריו תעלה המתרחבת באופן מעריכי. המידות תלויות בעיקר בתדר התהודה. החישובים מכוונים להיות גסים, והמידות המדויקות מופיעות רק בשרטוט המצורף לפרויקט.
המחבר כן לגבי התוצאה: זה לא רמקול הי-פיי אלא ניסוי. בהשוואה ל-NAD 801 הוא מציין הדגשה מורגשת בין 150 ל-300 הרץ, צליל חד יותר לקולות ויותר אנרגיה בתחום הבינוני-נמוך מאשר ברמקול סגור קטן. אין בו באס אמיתי של סאב-ווופר, ומדידת התגובה, שנעשתה עם רעש ורוד ומיקרופון קטן, מאוד מקורבת.
אני מוצא את הגישה הזו מרעננת: תקציב קטן, מדידות ביתיות ומסקנות בלי הגזמה.
מקור: Elektor Magazine
audioXpress פרסם מחדש מאמר פרויקט DIY מאת Tim Mellow ו-Peter Farrow, שפורסם במקור במאי 2024, ועוסק בבעיה ותיקה בבניית מגברי צינורות. החלק הראשון מציג את הרעיון של מגבר עם עכבת יציאה אפסית (ZOI) ומוביל לתכנון של גרסה עם כניסה חד-קצית.
הבעיה היא זו: מגברי טריודה עם משוב נמוך פופולריים מאז שנות ה-90 בזכות הבמה הפתוחה שלהם, הצבע הטונאלי הטבעי, הטרנזיינטים הנקיים והעמסת יתר רכה. אבל המשוב הוא גם מה שבדרך כלל מוריד את עכבת היציאה, כדי שהעכבה המשתנה של רמקול אמיתי לא תשנה את הצליל. רמקולים אינם התנגדות טהורה. יש שיא עכבה גדול בתהודה הבסיסית, אינדוקטיביות הסליל גורמת לעכבה לעלות עם התדר, ודרייברים עם עכבות נומינליות שונות או מסננים תלולים מוסיפים עוד אי-סדירויות.
בלי משוב, התוצאה תלויה ברכיב היציאה. מוליכים למחצה, פנטודות וטטרודות קרן בעלי עכבת יציאה גבוהה ופועלים כמעט כמקורות זרם, כך שמתח היציאה עוקב אחרי עכבת הרמקול, ויכול להפוך את הבס לבוצי ולבלתי מבוקר. טריודות מתפקדות טוב יותר, עם עכבת יציאה של כרבע עד חצי מהעומס הנומינלי, אבל זה עדיין לא אפס.
המחברים שואלים אם אפשר לשמור על האופי של מגבר משוב נמוך ולהשיג בכל זאת עכבת יציאה אפסית. הם מציגים שני תכנונים: אחד עם כניסה חד-קצית המבוסס על טופולוגיה משנות ה-50, ואחד עם כניסה מאוזנת, שהיא תצורה חדשה. החלק השני עוסק בגרסה המאוזנת, במדידות ובחישובי התכנון.
אני אוהב שהם מסבירים את הלמה לפני הסכמה. זו קריאה טובה למי שבונה או מתכנן לבנות מגבר צינורות.
מקור: audioXpress
נתקלתי בתיאור בנייה שמראה היטב איך אפשר להרכיב ממערכת שבורה מערכת שמע שמישה לגמרי. הכותב, שכותב ב-Habr, החזיק במשך שנים על מדף שני רמקולים של יאמאהה בעוצמה של 50 וואט, ובמגירה שכבה לוח עם ESP32. הוא החליט לחבר את שניהם ולבנות נגן בלוטות' משלו.
ליבת המכשיר היא מודול ESP32 WROOM-32 שמנהל את הבלוטות' וההתקנים החיצוניים, ומפענח GY-PCM5102 שמקבל את השמע דרך ממשק I2S. עוצמת הקול והשהיה נשלטות בקודד סיבובי, ומסך OLED מציג הדמיה של הספקטרום. את המגבר XH-A232 בחר פשוט כי כבר היה לו. ההספק המרבי שלו הוא 30 וואט לערוץ, לעומת 50 וואט הנומינליים של הרמקולים, אבל לדבריו לחדר אחד יש מספיק עוצמה.
מה שהכי מעניין אותי הם הפרטים הקטנים שכמעט לא נכתבים עליהם. בין ה-ESP32 למפענח יושב מחלק מתח שמוריד את היציאה של המפענח מ-2.1 וולט ל-0.27 וולט (RMS), כי אחרת המגבר נעמס ויוצר רעש חריקה. את היחס הוא מצא בניסוי, והוא מזהיר שעם מגבר אחר הוא עשוי להיות שונה.
בעיה נוספת הייתה רעש דיגיטלי, מכיוון שהמפענח וה-ESP32 הוזנו ממקור מתח משותף. הפתרון היה להזין כל אחד מהם ממפחית מתח נפרד. עזרו גם חוטים קצרים ומעוותים בין המפענח למגבר, ושני קבלים קרמיים של 0.1 מיקרופאראד אחרי המפענח.
התוכנה נבנתה ב-PlatformIO עם הספריות arduino-audio-tools ו-ESP32-A2DP, כך שלא היה צורך לכתוב בעצמו את העברת השמע ברמה הנמוכה של A2DP. הקוד פורסם ב-GitHub. דוגמה טובה לכך שמודולים זולים יכולים להניב משהו שימושי, ובדרך אפשר ללמוד מאיפה מגיע הרעש.
מקור: Habr
