Gherardini: מפירנצה מ-1885, התיקים שלבשו את שנות ה-60 וה-70

קראתי ב-Vogue Italia את סיפורה של Gherardini, אחד מבתי מוצרי העור הוותיקים באיטליה, שמספר ריקרדו בראצ'ליני, המנכ"ל של Pelletteria Fiorentina Montecristo. זהו שיעור שימושי באופנת וינטג', משום שהוא שוזר יחד תאריכים, דגמים וחומרים.

הכול מתחיל באביב 1885, כשגריבאלדו ג'ראדיני פותח את הסדנה הראשונה שלו בלב פירנצה כדי לייצר פריטי עור קטנים. שלושים שנה אחר כך הוא פותח את הבוטיק ברחוב ויה דלה ויניה נואובה. לאחר מלחמת העולם השנייה, בדור השני, נולדו הדגמים האייקוניים הראשונים: ה-Dodici Dodici מ-1959 עם סגירת קפיץ ופתיחה כפולה, ה-Vittoria מ-1968 עם סגירת «Chiodo», וב-1970 ה-Plattina, בעלת הצללית הדקה, שעדיין נמנית עם רבי המכר הוותיקים ביותר.

שנות ה-60 וה-70 היו התקופה המוזהבת. לפי בראצ'ליני, התיקים היו בכל מקום: טוויגי, אייקון המותג, נשאה אותם, אבל גם סופיה לורן, קלאודיה קרדינלה, מרצ'לו מסטרואני ואלברטו סורדי. ב-1969 הוצגה באולם Sala Bianca בפלאצו פיטי הקולקציה הראשונה של בגדי עור לנשים, ובהמשך השנים הורחב המגוון לתלבושת שלמה הכוללת בגדים, משקפיים ומטפחות.

באמצע שנות ה-70, בדור השלישי, הגיעו המונוגרמה וה-Softy הראשון, בד שנועד להתגבר על מגבלות העור: משקל, הצהבה ועמידות חלשה לאורך זמן. ב-1990 מכרה משפחת המייסדים את המותג.

ההחייאה הגיעה ב-2024, בזכות השותפות בין Itochu Corporation ל-Pelfim. השיטה היא להתחיל מהארכיון: תיק היסטורי מונפק מחדש, ומתוכו נגזרים גרסאות עכשוויות יותר. כיום יש חנות בבעלות המותג אחת בלבד, בטוקיו, אבל החלום הוא לחזור לפירנצה. למי שמחפש תיקים ישנים, ידיעת שמות הדגמים ותאריכי הולדתם עוזרת לזהות אותם.

מקור: Vogue Italia