Fat Dog נשארים נאמנים לעצמם ב-«Cancel Me (I'm Tired)»

3voor12 בחרו ב-Fat Dog כאלבום השבוע, ואחרי שקראתי את הביקורת של Seth de Wildt אני סקרן מאוד. מדובר באלבום השני של הלהקה הלונדונית: Cancel Me (I'm Tired).

החמישייה הוקמה בתקופת הקורונה בדרום לונדון, כתגובה ללהקות שלוקחות את עצמן ברצינות רבה מדי. ההופעות החיות שלהן ידועות כאנרגטיות וכאוטיות במיוחד, ולהקה כבר זכתה לתהילת קאלט לפני שיצאה מוזיקה רשמית. את הדביו מ-2024, WOOF., מתאר המבקר כבלתי מתפשר ועז.

באלבום החדש העוצמה נשארת, אבל יש גם רגעים שקטים יותר. שם האלבום משלב את העייפות מהסיבובים האינסופיים עם תרבות הביטול: כשמבטלים אותך, לפחות אפשר לנוח קצת. המוזיקה משלבת ניו-ווייב, דאנס, פאנק ואינדי.

הביקורת מדגישה כמה שירים. «Smile and Wave» נפתח כתקליט פאנק מוצק וברובו כיפי. שיר הנושא הוא סינת'-פופ שמזכיר את שנות התשעים ומתאים יותר לרקוד עליו. «Shit love» מזכיר למבקר פתיחה מדובבת בצורה גרועה של סדרת נוער אמריקאית. «Heart of Darkness» הוא שיר אינדי נגיש עם מלודיה קליטה, והזמר Joe Love בחזית, והשיר הסוגר «Aliens» מתחיל בקטן ומתרחב לאורך הדרך.

המבקר מכנה את האלבום «גזע של פח אשפה שהולך לכל הכיוונים», שונה מהיצירות הקודמות אבל עם הומור מוכר. זה תקליט שאני רוצה להאזין לו בווליום גבוה לפני שאגבש דעה, והתיאור לבדו מלהיב.

מקור: 3voor12