שלושה דיו לשלושה עטים אהובים

פוסט אחרון ב-The Gentleman Stationer הוא חלק מסדרה שבה הכותב בוחר עשרה עטי נובע שהיה שומר, ואז מתאים לכל אחד דיו. הפרק הזה מציג שלושה צירופים, וההיגיון שמאחורי כל אחד מהם הופך את הכתבה לשווה קריאה.

הראשון הוא Platinum Classic Citrus Black בעט Montblanc 146 עם פתח stub בינוני. הדיו צהוב בהיר כשהוא רטוב, ומתייבש לירוק-זהוב כהה. מכיוון שזהו דיו של עפצי ברזל, הוא נספג בנייר וכהה בזמן הייבוש, וזה גם עוזר לרסן את הזרימה הרטובה של פתח stub. הכותב אומר שהוא מתפקד היטב על הכול, חוץ מנייר צילום דק במיוחד.

השני הוא Maruzen Athena Blue בעט Pilot Custom 823 עם פתח blade בינוני. זהו כחול כהה יותר, זורם היטב וקבוע: בבדיקה הדיו כמעט לא נמרח אחרי שדף הוחזק דקה שלמה מתחת לברז. הדיו הזה נמכר רק בחנויות Maruzen בטוקיו, לא באינטרנט. הכותב מעדיף בעט הזה כחול או כחול-שחור, כי מנגנון מילוי הוואקום שלו קשה לניקוי מלא.

השלישי הוא Taccia Ukiyo-e Hiroshige Ruri בעט Pelikan M800 עם פתח perspective בינוני. זהו כחול עז עם זרימה מאוזנת וייבוש מהיר, ובחלק מנייר מצופה מופיע ברק אדמדם שלעולם אינו מכסה על הצבע.

אני אוהב שהבחירות מעשיות ולא רק יפות: עמידות, קלות ניקוי והתנהגות על הנייר כולן חשובות. הכתבה גם עוררה בי סקרנות לגבי דיו של עפצי ברזל בכלל.

מקור: The Gentleman Stationer