I've been tinkering with single-board computers and microcontrollers for a while, and one thing took me way too long to realize: they're not competitors — they're better together. An Arduino is great for circuits, sensors, and automation, while a Raspberry Pi handles the heavier computing. Combine them and you unlock projects neither can do well alone.
My favorite combo is a Home Assistant weather station. The Arduino reads a BME280 sensor on a breadboard, while the Raspberry Pi runs Home Assistant, and I link the two over MQTT. It's cheap, reliable, and the dashboard shows live temperature and humidity from my balcony.
Another one I keep coming back to is a smart chess board: an Arduino Nano drives the LEDs and switches under the board, while the Pi runs the Stockfish chess engine for an AI opponent. It's a fun mix of electronics, 3D printing, and software.
If you're into retro gaming, a Raspberry Pi makes a brilliant emulation box, and an Arduino can become a DIY game controller for it. I've also seen clever folks build an RFID door lock where the Pi stores the tag database and the Arduino handles the reader and strike — a genuinely useful home project.
If you're just starting, don't overthink it: grab a used Arduino and a Pi, and try one small project end to end. The lessons compound fast, and before you know it you'll be dreaming up your own builds.
Source: XDA Developers
הפרויקט הזה, שפורסם בבלוג Maker של Robotistan, פותר בעיה שמוכרת לכל מי שעובר מפגישה לפגישה: במקום לבדוק כל הזמן את לשונית היומן או לחכות להתראה בטלפון, רואים את הפגישה הבאה על מסך פיזי שעומד על השולחן.
הפרויקט משתמש בצג TFT LCD של ESP32 HMI בגודל 5.0 אינץ'. על הצג כבר יושב מיקרו-בקר ESP32-S3, וכן Wi-Fi ומעגל הדרייבר הגרפי, ולכן אין צורך לחבר ESP32 נפרד בכבלי קפיצה. המערכת מתחברת ל-Wi-Fi, שולפת את האירוע הבא דרך Google Calendar API ומציגה את כותרת הפגישה, השעה והתיאור על המסך ברזולוציה של 800x480. השעה הנוכחית נלקחת משרת NTP. כשמוסיפים פגישה חדשה ליומן, אין צורך לגעת ב-ESP32: המכשיר בודק את היומן במרווחי זמן קבועים ומעדכן את המסך בעצמו.
המסך הוא מסך מגע קיבולי, אבל בגרסה הזו לא משתמשים במגע; הלוח משמש רק להצגת מידע. הפרויקט לא מסתכם באלקטרוניקה ובתוכנה: הוא מופעל על ידי סוללת ליתיום-פולימר של 3.7 V ו-1800 mAh בתצורת 1S, ומארז קיר מודפס בתלת-ממד מכיל גם את המסך וגם את הסוללה. כך אפשר לתלות את הלוח על הקיר בלי להיות מחובר כל הזמן לכבל USB. במהלך הפיתוח שימשה גם לוחית פיתוח ESP32 עם 30 פינים, אבל היא אינה הכרחית בגרסה הסופית.
מה שאני אוהב בזה הוא שעם מעט רכיבים נוצר כלי יומיומי באמת שימושי. אותו רעיון אפשר להתאים להצגת מערכת השעות של בית ספר או של סדנה. רשימת הרכיבים קצרה, כך שגם מתחילים יכולים לנסות בלי הרבה טרחה.
מקור: Robotistan Maker
framboise314 ממשיך את ניסויי ה-RTL-SDR V4 שלו ומפרסם מדריך לפענוח APRS על Raspberry Pi 4. הרעיון הוא להפוך את הלוח הקטן לתחנת קליטה של רדיו חובבים, שמאזינה לתדר ה-VHF האירופי 144.800 MHz.
הכתבה פותחת בהסבר על APRS (Automatic Packet Reporting System). השיטה נוצרה בסוף שנות ה-80 והיא רדיו חבילות: פרצי אודיו קצרים מאוד במודולציית AFSK במהירות 1200 baud, שארוזים בתוך מסגרות AX.25. משתמשים בה למעקב מיקום, טלמטריה (תחנות מזג אוויר, מצב סוללות של ממסר מבודד) והודעות קצרות. הרשת פועלת ללא אינטרנט בזכות דיג'יפיטרים, ו-iGates מחברים אותה לרשת. הכותב משווה אותה גם ל-Meshtastic, והבדל מרכזי ביניהן נעוץ ברגולציה ובתדרים.
בפועל, ההגדרה עוברת דרך GQRX שמכוון בקפידה, ואז דרך Dire Wolf, TNC תוכנתי לחלוטין שמפענח את המסגרות. המדריך מפרט את ההתקנה, ניתוב האודיו דרך UDP ומלכודת מאוד אמיתית: GQRX שולח כברירת מחדל ב-IPv6, ולכן צריך לכפות את הזרם ל-IPv4 כדי ש-Dire Wolf יקבל משהו. לבסוף מטופלת בעיית חומרה: הורדת מהירות המעבד בגלל חום תחת עומס עיבוד האות, בעיה שחייבים לפתור אם רוצים תחנה אמינה שפועלת ברציפות.
מה שמצאתי נעים הוא הטון של מי שעסק ברדיו חבילות בשנות ה-90 וחוזר לטכנולוגיה היום עם חומרה של כמה עשרות יורו. נקודת פתיחה טובה למי שרוצה לשלב Raspberry Pi ורדיו.
מקור: Framboise 314
כשמדברים על מודלי שפה גדולים, מיד חושבים על צ'אטבוטים, אבל Needle הולך בדרך אחרת. זהו מודל בינה מלאכותית קטן, בגודל של 14 MB בלבד, שפותח על ידי Cactus Compute, ויש לו משימה אחת: להפוך בקשה בשפה טבעית לקריאה לפונקציית Python. הוא לא נועד לשיחה, אלא לשליטה באפליקציות, במכשירים ובאוטומציות.
מה שעורר בי עניין הוא שהוא רץ מקומית על Raspberry Pi 5, רק עם המעבד, בלי ענן ובלי חומרת AI ייעודית. במקום לכתוב accendi_led(), מספיק להגיד "הדלק את נורית LED 1", והמודל בוחר את הפונקציה הנכונה. הוא עובד גם עם פקודות באיטלקית, ובאתר הפרויקט יש הדגמות מקוונות (בית חכם, שואב אבק רובוטי, שעון חכם, משקפי AR) שאפשר לנסות.
המדריך של RaspberryItaly בונה עוזר מקומי קטן ששומר הערות לקובץ, קורא את הטמפרטורה של ה-Raspberry Pi, מדליק ומכבה נורית LED, ומבין פקודות שנכתבו באיטלקית. צריך Raspberry Pi (רצוי דגם 5), מערכת Raspberry Pi OS מעודכנת, Python 3, נורית LED עם נגד של 220 או 330 אוהם וכמה כבלי קפיצה. ההתקנה עוברת דרך סביבה וירטואלית וחבילת cactus-needle, והחיבור לאינטרנט נדרש רק להורדה הראשונה.
כדאי לזכור עצה של הכותב: עדיף לתת פקודה אחת בכל פעם. משפט כמו "כבה את אור המטבח והורד את התריס" עלול לא להתפרש נכון, בעוד ששתי הפקודות בנפרד עובדות.
כרעיון לפרויקט, אני מוצא אותו מאוד מעשי: בשילוב עם זיהוי דיבור מקומי, אפשר לשלוט ברובוט או באוטומציה קטנה בלי להסתמך על שירות רשת כלשהו.
מקור: RaspberryItaly
Embarcados מציג את ה-XIAOML Kit של Seeed Studio, שנועד ללוות את המעבדות המעשיות בספר «Machine Learning Systems» של פרופסור Vijay Janapa Reddi מהרווארד. המעבדות פותחו יחד עם פרופסור Marcelo Rovai מ-UNIFEI באיטאג'ובה, במסגרת קבוצת tinyML4D.
בקיט יש XIAO ESP32-S3 Sense עם מצלמה מסוג OV3660, מיקרופון דיגיטלי וקורא כרטיסי SD, ולצידם לוח הרחבה עם IMU בעל 6 צירים ותצוגת OLED בגודל 0.42 אינץ'. כך מכוסים שלושת סוגי הנתונים שהספר עוסק בהם: תמונה, קול ותנועה. בקופסה יש גם אנטנת FPC בתדר 2.4 GHz, שני גופי קירור וכרטיס microSD בנפח 32 GB עם מתאם.
ה-SoC הוא ESP32-S3R8, מעבד דו-ליבתי מסוג Xtensa LX7 בתדר 240 MHz, עם 512 KB של SRAM, 8 MB של PSRAM ו-8 MB של זיכרון פלאש. ה-IMU הוא LSM6DS3TR-C, וה-OLED משתמש בבקר SSD1315 שהספריות מתייחסות אליו כאל SSD1306 בגודל 72 x 40 פיקסלים. היחידה המורכבת מודדת 21 x 17.8 x 30 מ״מ ושוקלת 10.6 גרם. פרט מעשי שהכותב מציין: ה-IMU וה-OLED חולקים את אותו אפיק I2C בכתובות 0x6A ו-0x3C, ולכן מי שירצה לחבר חיישן I2C נוסף צריך להימנע משתי הכתובות האלה. בלוח ה-IMU יש גם מחבר JST לסוללת ליתיום של 3.7 V, שנוח בפרויקטים לביש.
מה שאהבתי הכי הוא השילוב בין ספר עזר לחומרה זולה וקומפקטית: אפשר לעבור מהתיאוריה להרצת הסקה על מיקרו-בקר אמיתי. ה-OLED כמובן מכיל רק שתי או שלוש שורות קריאות, אבל זה מספיק כדי להציג את הקטגוריה שזוהתה או אחוז ביטחון.
מקור: Embarcados
Arduino פותחת הזמנות מוקדמות ל-Ventuno Q, שהוכרז כבר במארס. לפי דיווח של Make, הלוח עולה 298.99 יורו, והמכשירים שהוזמנו מראש אמורים להישלח בעוד כארבעה שבועות. הוא מיועד בעיקר לבינה מלאכותית בקצה (edge AI) ולרובוטיקה.
הרעיון של "מוח כפול" הוא מה שמרגש אותי. בצד ה-Linux פועל Qualcomm Dragonwing IQ8 (QCS8275) עם שמונה ליבות Kryo ו-NPU מסוג Hexagon בעוצמה של עד 40 TOPS. את כל מה שרגיש לתזמון מטפל STM32H5F5 עם Cortex-M33, שמריץ את Zephyr RTOS עם ליבת Arduino ושולט במנועים, ב-PWM וב-GPIO. שני הצדדים מתקשרים דרך גשר RPC. רובוט יכול לכן לנתח תמונות ממצלמות באופן מקומי ולנהל במקביל את בקרת המנועים, בלי לשלב כמה לוחות.
הציוד נדיב לקנה המידה של Arduino: 16 GB מסוג LPDDR5, 64 GB eMMC, שקע M.2 לכונני NVMe SSD, שלושה מחברי מצלמה מסוג MIPI-CSI, אתרנט של 2.5 Gbit, Wi-Fi 6 ו-Bluetooth 5.3. בנוסף יש I2C, SPI, UART, כמה ממשקי CAN-FD, מחבר Qwiic, ארבע נוריות RGB ומטריצת נוריות בגודל 8×13.
בתוכנה מתוכנן Ubuntu, ו-Debian יגיע בהמשך. לפי Arduino, Docker ו-apt זמינים לשימוש. ב-Arduino App Lab אפשר לחבר בין סקצ'ים, סקריפטים של Python ומודלי בינה מלאכותית במכולות. מותקנים מראש בין היתר Qwen, Gemma, Whisper, YOLOX ו-MediaPipe, ומודלים משלכם בפורמט GGUF רצים דרך llama.cpp.
המחיר גבוה בהרבה מהרמה הרגילה של Arduino, ולכן הלוח מתאים יותר לפרויקטים גדולים מאשר למתחילים. מה שמושך אותי במיוחד הוא הרעיון של שליטה קולית מקומית ואוטומציה שאינה תלויה בענן.
מקור: heise online (Make)
בקיץ החם גדל מספרם של קשישים החיים לבד שמובאים לבית החולים עם מכת חום, מבלי שהבחינו שהטמפרטורה בחדר עולה. הפרויקט האישי «THSense», שפורסם ב-Zenn, מיועד לאנשים שמטפלים בבני משפחה המתגוררים רחוק. הוא עוקב אחר הטמפרטורה והלחות בחדר ושולח מייל כשהטמפרטורה מגיעה לרמה מסוכנת.
הפונקציות פשוטות. כל דקה נמדדים הטמפרטורה והלחות, מעל 35 מעלות צלזיוס נשלח מייל, ובדפדפן אפשר לראות את הערכים הנוכחיים ואת ההיסטוריה בגרף. לדברי הכותב, הגרף נועד לזהות מוקדם סימנים מקדימים, כמו טמפרטורה שממשיכה לעלות.
הארכיטקטורה מעניינת. קריאת החיישן (DHT20) הופקדה בידי Arduino שעל ערכת Grove Beginner Kit ולא בידי ה-Raspberry Pi, כי כך התגובה מהירה יותר וקל יותר לקבל ערכים מדויקים. כל 60 שניות שולח ה-Arduino מחרוזת דרך חיבור USB טורי אל ה-Raspberry Pi. שם תוכנית פייתון מקבלת אותה באמצעות pyserial, הופכת אותה חזרה למספרים, ומטפלת בבדיקת הטמפרטורה, בשליחת המייל ובשמירה במסד הנתונים. מסד הנתונים הוא MariaDB על מכונה וירטואלית ב-Azure, והממשק נבנה עם Flask ו-Chart.js. המיילים נשלחים דרך שרת ה-SMTP של Gmail באמצעות smtplib, ופרטי החשבון נקראים מקובץ .env ולא נכתבים בקוד.
חלוקת התפקידים ברורה, ולכן הפרויקט הוא דוגמה שימושית לתכנון מערכת IoT קטנה. הפרדה בין מדידה ב-Arduino לבין הערכה והתראה ב-Raspberry Pi היא חלוקה שגם אני אשתמש בה בפרויקטים דומים. הכותב אומר שקוד המקור מפורסם ב-GitHub.
מקור: Zenn
Raspberry Pi סוף סוף הכניסה למכירה את מודול ה-Smart Display שלה. המודול הוכרז לראשונה בינואר, ומהשבוע אפשר לקנות אותו ממשווקים מורשים במחיר 30 דולר. ה-Compute Module 5 נמכר בנפרד, ולכן מדובר במתאם חשוף ולא במחשב שלם.
זוהי לוח מתאם ל-Compute Module 5 שנכנס לתצוגות ולמקרנים התואמים למפרט Smart Display Module (SDM) של אינטל. חשמל, וידאו, שמע, נתונים ובקרה עוברים כולם דרך המחבר הפנימי, כך שאין כבלים נוספים, ספקי כוח או זרועות שתלויים מאחורי המסך. הלוח פותח בשיתוף עם Sharp Display Solutions Europe ותומך בהשמעת וידאו ברזולוציית 4K.
על הלוח יש גם שקע M.2, שאפשר לחבר אליו אחסון מהיר או מאיץ בינה מלאכותית כמו מודול Hailo. הלוח ללא מאוורר ושקט, ומיועד לשילוט דיגיטלי שחייב לפעול 24/7: לוחות מידע בשדות תעופה, שילוט הכוונה, מסכים בחנויות ובחברות, או תערוכות immersive בשילוב עם מקרן SDM.
אחד המשתמשים הראשונים לבדיקה, שירות שילוט קטן בשם Media Looper, הפעיל אותו שלושה חודשים על תצוגה של Sharp. מייסד החברה אמר שהוא עושה הכול מה שההגדרה שלהם עם Raspberry Pi 5 עושה, בלי כבל, ספק כוח או זרוע שלקוח עלול להזיז בטעות, ושהם יעשו בו שימוש כברירת מחדל בכל תצוגה עם שקע SDM.
אני אוהב הכרזות מהסוג הזה, כי הן מראות כמה הפלטפורמה התקדמה מלוחות לחובבים לעבר חומרה משובצת מסודרת. למי שבונה פרויקט תצוגה, מודול של 30 דולר שנעלם בתוך המסך הוא אפשרות נחמדה, אבל כדאי לוודא שלתצוגה שלכם יש באמת שקע SDM.
מקור: Raspberry Pi News
ממשק HDA Link, הידוע גם בשם Azalia, מופיע בדרך כלל רק בצ'יפסטים של מחשבי PC. כותב מאמר ב-Habr רצה לבדוק אם המיקרו-בקר RP2040 שעל ה-Raspberry Pi Pico יכול לשמש מארח של הממשק הזה. היתרון ברור: קודקי אודיו HDA רב-ערוציים מציעים הרבה יותר ערוצים מ-I²S.
הפרויקט נשען על RP2040 עם בלוקי PIO ועל קודק Realtek ALC889 שמותקן על הלוח, לוח שנשאר ממאמץ קודם שנכשל עם STM32F103 ו-Spartan-3. אות ה-BCLK חייב להיות יציב ב-24 מגה-הרץ, ולכן אי אפשר ליצור אותו בתוכנה. הממשק משתמש בארבעה קווים: BCLK, SYNC, SDO ו-SDI, ומסגרת של 1000 ביטים נותנת 48 קילו-הרץ; ב-96 וב-192 קילו-הרץ מספר הדגימות במסגרת גדל.
המימוש משתמש בארבע מכונות מצב של PIO: פלט SDO, פלט SYNC, קלט SDI עם יצירת BCLK, ומכונה שמקצה כתובת לקודק. הנתונים עוברים דרך DMA, בעוד הליבה השנייה של RP2040 אורזת דגימות ופקודות ומפענחת את תשובות הקודק. פרויקט ההדגמה מייצר גלי סינוס על חמישה DAC סטריאו, והרמוניה שלישית נמצאת בסביבות −123 דציבל.
הקודק עבד בתדר דגימה של 192 קילו-הרץ. הגדלת התדר של RP2040 ל-32 מגה-הרץ (256 קילו-הרץ) עבדה גם כן, אבל הקודק התחמם מאוד. הלוח צורך בין 150 ל-270 מילי-אמפר ב-3.3 וולט. יש גם מגבלות: המסננים המובנים פועלים כמסנן מעביר-גבוהים מסדר ראשון עם תדר חיתוך של כ-4 הרץ, ורוחב הפס של קלט ה-HDA אינו מאפשר שלושה ערוצי סטריאו של 24/192 בו-זמנית.
הכותב מצא גם באג סנכרון ב-RP2040 כשרצים יחד DMA, USB ודגימה מ-XIP; הסיבה אותרה על ידי מומחים של Raspberry Pi. לעיבוד מורכב הוא ממליץ על RP2350 שיש לו פקודות DSP. אהבתי שהפרויקט מציג בכנות גם את התוצאות וגם את החולשות.
מקור: Habr
חיישנים הפסיקו להיות הרכיבים כמעט בלתי נראים של סדנה או מפעל. Hardware Libre סוקר כמה פרויקטים בספרד ובאירופה שבהם רשתות של מכשירים מחוברים, פלטפורמות נתונים ובינה מלאכותית משמשות למשימות שונות מאוד: חיזוי תקלות, ניטור זיהום, זיהוי ציפורים לפי השירה שלהן או שיפור הבטיחות של רכב.
הדוגמה המפורטת ביותר היא Scamia במדריד, פרויקט של חברת הדיור העירונית EMVS שיופעל עד 2027 בחמישה-עשר בניינים, שלושה-עשר מהם דיור ציבורי. התקציב עומד על כ-5.2 מיליון יורו עם מימון משותף אירופי, והוא מסתובב סביב תאום דיגיטלי של כל בניין. נתונים מכשש-מאות חיישנים לערך בכל בניין, המחוברים באמצעות Wi-Fi ו-IoT, מודדים טמפרטורה, לחות יחסית או רמות CO2 ומזהים חריגות לפני שהשכנים שמים לב אליהן. הנתונים עוברים אנונימיזציה ומשויכים למשקי בית ולא לאנשים.
האחראים מעריכים הפחתה של 15 עד 20 אחוז בעלויות התחזוקה של מתקנים כמו משאבות חום או דודים, והפחתה של 5 עד 10 אחוז בצריכת האנרגיה. הכתבה מוסיפה מידה של ריאליזם: האחוזים האלה מתורגמים לחיסכון של בערך 40 עד 100 יורו בשנה לכל דירה באנרגיה, והערך האמיתי מתגלה כשמחברים הרבה משקי בית ומונעים תקלות יקרות.
בקרטחנה מכינים רשת נוספת לשכונות הצפון, בחוזה של 130,258 יורו כולל מע"מ ובערך חמישה-עשר מכשירים שימדדו גזים כמו דו-חמצן החנקן או אוזון.
הטקסט מזכיר שאותם עקרונות שאנחנו משתמשים בהם בפרויקט ביתי עם מיקרו-בקר וחיישן טמפרטורה יכולים להתרחב לעיר שלמה. הקושי, כפי שהטקסט מציין, אינו במדידה עצמה, אלא בהפיכת מיליוני קריאות להחלטות שימושיות.
מקור: Hardware Libre
Pavel Loktev פרסם ב-Habr סקירה לאחר שבוע של שימוש בפאנל הקיר Elecrow CrowPanel המבוסס על ESP32-P4, ובדק למה בכלל צריך מכשיר כזה. מצאתי את המסקנות שלו כנות, ולכן אני מעביר את עיקר הדברים.
למכשיר יש מסך של 10.1 אינץ' ברזולוציה 1024×600, 32 MB של PSRAM, 16 MB של זיכרון פלאש, חיישן מגע קיבולי, אודיו, שקע SD ו-GPIO. הקושחה סגורה, ולכן מדובר במוצר מוכן יותר מאשר בפלטפורמה לפיתוח. הפאנל פועל כלקוח: מתקינים תוסף על שרת Home Assistant, ואז מזינים בפאנל עצמו את כתובת השרת, שם המשתמש והסיסמה. לאחר מכן הוא מציג לוח בקרה רגיל של HA, ואין צורך לתכנן ממשק נפרד.
המחבר מציג מדידות. עלייה מקרה עד לוח בקרה פעיל לוקחת כ-20 שניות. מלחיצה על כפתור ועד לשינוי המצב שלו עוברות 0.7 עד 0.8 שניות, ומהחלפת לשונית עד שהבלוק מוכן עוברות 1.1 עד 1.3 שניות. הפקודה יוצאת כמעט מיד, אבל האישור הויזואלי על המסך מגיע באיחור ניכר. המחוונים עובדים היטב, והוא בדק גם מצלמות והשמעת מדיה.
הוא כנה גם לגבי החלופות. טאבלט מהיר ורב-תכליתי יותר, אבל הוא דורש מעמד, חשמל ומצב קיוסק. ESPHome עם LVGL זול יותר, אבל הממשק צריך לבנות ולתחזק בעצמכם. פאנלים מוכנים כמו Sonoff NSPanel פותרים את הבעיה של המארז והחשמל, אבל לעיתים קרובות דורשים קושחה של צד שלישי. CrowPanel הוא הפשרה הטובה: לוח בקרה אחד לטלפון, למחשב ולקיר.
בין החסרונות הוא מונה ביצועים נמוכים יותר, רזולוציה קטנה מדי ללוחות בקרה צפופים, וקושחה סגורה. אין סוללה מובנית. המסקנה: זה לא תחליף לטאבלט, אלא לשלט הבקרה בכניסה, במטבח או במוסך. אהבתי את הניסוח שלו על מתג עם מסך גדול, והוא נראה לי מדויק מאוד.
מקור: Habr
