דמיאטה מהמרת על רהיטים שנולדו בסדנאות של האבות

קראתי כתבת חקירה ארוכה על ייצור רהיטים בדמיאטה, והדבר שהרשים אותי היה איך מלאכה שהאומנים קיבלו מסבאם הופכת למערכת תעשייתית שלמה. עיר הרהיטים של דמיאטה נמצאת באזור שטא בדלתא של הנילוס, במקום שבו הכביש החוף הבינלאומי חוצה את הכביש פורט סעיד–דמיאטה. היא משתרעת על כ-331 פדאן ומתוארת כאזור התעשייה הראשון והגדול במזרח התיכון שמתמחה ברהיטים ובענפים קשורים.

בעיר יש 54 אולמות גדולים שבהם יש כ-1,348 מפעלים וסדנאות, וכן מרכז טכנולוגיית רהיטים, סדנאות מרכזיות לשירות אומנים קטנים, חנויות, משרדי הנהלה, בנק, תחנת משטרה, תחנת כיבוי ומרפאה. הרעיון הוא שהאומן ימצא כמעט כל מה שהוא צריך במקום אחד, מהסדנה ועד השיווק.

השטחים מותאמים לכל גודל. יש 75 מפעלים מתמחים בשטח של 1,000 עד 10,000 מטרים רבועים, בעוד שסדנה קטנה תופסת בין 100 ל-150 מטרים רבועים. סדנאות קטנות ובינוניות תופסות כ-72.1 פדאן, מפעלים גדולים כ-50 פדאן, מתחם התערוכות כ-20.9 פדאן ומתחם התעשיות המשלימות כ-9.76 פדאן, הכולל דבקים, צבעים, ספוגים ואביזרים.

לפי הכתבה, החזון נשען על מסמך תוכנית הפיתוח הכלכלי והחברתי שהציג שר התכנון אחמד רוסתם ואושר בשני בתי הפרלמנט. המטרה היא הרחבה וייצוא, והפיכת «הרהיטים של דמיאטה» משם מפורסם למותג מצרי שמתחרה בשווקים האזוריים והעולמיים. שמח לראות שהנגרות המסורתית זוכה לתשומת לב כזו, ואני מקווה שכושר הידיים יישאר במרכז הפיתוח הזה.

מקור: Youm7