Pachypodium lamerei, דקל מדגסקר: אור, השקיה וחורף בלי עלים

Pachypodium lamerei הוא אחד הקלאסיקות שכמעט כולם קונים בסופו של דבר. למרות ששמו דקל מדגסקר והוא נראה כמו דקל קוצני, מדובר בצמח עסיסי ממשפחת הדפנה הרעילה (Apocynaceae) ולא בקקטוס. מדריך טיפול שמצאתי מסכם היטב את העיקר.

בבית הגידול שלו הוא יכול להגיע לגובה של 3 עד 4 מטרים, אבל בעציץ הוא נשאר בדרך כלל בין 30 ס"מ למטר וחצי. הוא זקוק להרבה אור וחום, עם טמפרטורות יום של 20 עד 30 מעלות; מתחת לכ-15 מעלות הוא עלול לאבד את עליו ולהיכנס למנוחה. חוסר עלים בחורף הוא נורמלי, והוא צומח מחדש כשהחום חוזר.

ההשקיה היא החלק הרגיש. מכיוון שהוא אוגר מים בגזע, הוא סובל יובש טוב יותר מהשקיה מוגזמת. באביב ובקיץ משקים פעם או פעמיים בשבוע, ונותנים למצע להתייבש בין השקיות; בסתיו ובחורף כל שבועיים, או בכלל לא אם הצמח במנוחה. המאמר מזהה ריקבון שורשים כגורם העיקרי למותו של המין.

למצע מוצעת תערובת מאווררת של אדמה שחורה, עלים מעובדים ותפוזל (tepojal), או אדמת קקטוסים עם חצץ או אבן ספוג. מעבירים לעציץ גדול כל שנתיים-שלוש, ולובשים כפפות בגלל הקוצים. משמנים רק באביב ובקיץ, בדשן לקקטוסים בחצי מינון פעם בחודש.

להפצה מומלץ להשרות זרעים 24 שעות לפני זריעה באביב. אני אוהבת שהטקסט ברור לגבי מה שמייסר את הצמח הזה במיוחד: הרבה מים ומעט אור.

מקור: JardineriaOn