בחירת אוכל אצות שמתאים לגודל האקווריום

אוכלי אצות מקלים על ההשקעה בשפשוף בין טיפולי התחזוקה, אבל Aquarium Co-Op מדגישים שהם לא מחליפים לגמרי שיטות אחרות לבקרת אצות. המדריך מחלק את האפשרויות לפי גודל האקווריום, וזו דרך מעשית בעיניי לחשוב על העניין.

לאקווריומים קטנים מומלצים שרימפסי אמנו, שרימפסי פינוקיו וחלזונות נריטה, וחלזונות רקמשורן וחלזונות בועה, שמגיעים לעיתים קרובות יחד עם צמחים חיים ומהווים צוות ניקיון שימושי. באקווריומים של כ-75 עד 150 ליטר, פלטיס ומולי אוכלים אצות חוטיות ופסולת אורגנית, ואילו אוטוקלינקוסים, גובי סטיפודון וגאר פנדה מתאימים לאקווריומים עם הרבה אצות על פני המים. מ-150 ליטר ומעלה, דג האוכל אצות הסיאמי הוא הבחירה הפעילה הקלאסית, והרוזי בארב הוא דג להקתי עמיד שאוכל אצות שיער.

האזהרות שוות קריאה. שרימפסי אמנו וחלזונות נריטה צריכים תוספי מינרלים לקונכיות ולהחלפת עור, וחלזונות נריטה סובלים משחיקת קונכייה ב-pH נמוך, לכן יש לשמור על pH יציב מעל 7.0. אוטוקלינקוסים צריכים לחיות בלהקה ב-pH של 6.0 עד 7.5, והם אוכלים בעיקר אצות שעל פני המים וביופילם, ולא אצות שיער. הרוזי בארב חצי-תוקפני, ודגי אוכל אצות סיאמיים צעירים עלולים לגדול גדול מדי לאקווריום קטן.

המדריך ממליץ גם לזהות קודם את סוג האצה, להאכיל בכדורים או בטבליות ששוקעות כדי שבעלי החיים לא ירעבו, ולהציע עץ צף ועלי קטאפה. כדאי לבחור מין שמתאים לאקווריום לאורך כל חייו ולהכין תוכנית גיבוי. מה שאני אוהב הוא שהעצה זהירה ולא מבטיחה מנקה פלאים.

מקור: Aquarium Co-Op